אז כל החצי שנה האחרונה התלוננתי ללא הרף על זה שאף אחד לא רוצה אותי / מתחיל איתי/ וואטבר, ושאני כמעט מתה מתסכול מיני.
ואתמול ... טוב אז אתמול איכשהו הגעתי לירושלים, ופגשתי מישהו מליד,ואז הלכנו אליו הביתה.
הדברים התחילו להתחמם, והיה לי סטוץ' בירושלים.[כ"כ מוזר, בחיים שלי לא חשבתי שאני אתמזמז עם מישהו בירושלים.נניח]
אבל מה שהכי עיצבן, זה שזה פשוט היה מיותר.מיותר במלוא מובן המילה.למה מיותר?
כי לא הרגשתי כלום!! פשוט כלום!
אפילו לא מבחינה פיזית, של רגש מיני כלשהו, שוםדבר.
זה היה אחד מהרגעים האלה של "תודיע לי כשתסיים,טוב?".
פשוט ככה.
אני מניחה שזה פשוט מוכיח את הטענה המרכזית של חבריי, שאני לא צריכה חבר עכשיו,ושזה לא זמן נכון בשבילי.
שזה מממש מוזר.
כי הוא חמוד,ואפשר להגיד שחתיך.טוב לא חתיך, אבל נראה סבבה לגמריי בסטנדרטים שלי.
והוא היה ממש נחמד והכל.
חבל..
זה לא שאני מתחרטת.כי בתכלס אין לי בעיה שקרה משהו בינינו, ואם זה היה צריך להיות עם מישהו,אז זה בסדר שזה היה איתו.
אבל זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שהייתה לי אדישות כ"כ מטורפת למה שקרה שם.
טוב, לפחות עכשיו אין לי על מה להתלונן :)
:/
פוסט מיותר כמעט כמו הסטוץ הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנופקין~
