אני מפחדת.ממש , מפחדת. זה שינוי גדול, ועצום, ומוזר , וגדול ועצום.
אבל אני כ"כ שמחה על ההחלטה הזאת.היא מרגישה לי כ"כ טובה.בעצם החלטתי לחזור בתשובה כבר מהפוסט הקודם,שבת שעברה.זה מרגיש כיאלו סיימתי תהליך, מהרגע שנפתחו לי העייניים לפני שנה , ועד היום.
אני לא באמת יודעת מה לעשות עכשיו.
כלומר, איך חוזרים בתשובה? אין מדריך כזה שאומר ביום הראשון את מפסיקה לעשות בלה בלה בלה.
וזה באסה, כי זה היה ממש עוזר לי.
בנתיים אף אחד קריטי לא יודע מזה.
חבר אחד בצפון, שגיב, יכול להיות שרון- הוא לא עונה לי יותר מידי, ושתי חברות דתיות שלי שעוזרות לי לעשות את המהלך הזה.
המהלך הזה.
אלוהים אדירים, מזה המהלך הזה בדיוק?
אני מרגישה כ"כ מוזר. הרגע הזה שאתה יודע שזהו, החיים שלך לא הולכים להיות אותו דבר יותר, לעולם.
שבשנת שירות, בצו ראשון, בתנועת נוער , שישאלו אותי אם אני שומרת שבת , או כשרות, אני אגיד כן.
שאני אהיה חיילת עם חצאית.
שאני אהיה מדריכה שומרת נגיעה.
מה לעזעזל?
אין לי ספקות.
וואו, אני כ"כ שלמה עם זה.זה עושה לי כ"כ טוב. אני פשוט מפחדת בצורה מטורפת.מטורפת!
אף אחד לא יקבל את זה טוב. אף אחד. לא המשפחה, לא החברים, לא הילדים בבית הספר.בעצם, אף אחד שמכיר אותי לא יקבל אותי.
כלומר, אני קשת. אני בחורה שהולכת בגופיות עם שיער טורקיז וחושבת שהעולם הזה שייך לה.
מה לי ולחצאיות וחולצות ארוכות באוגוסט?
אני יודעת, שזה נראה כיאלו אני עושה משהו לא נכון.
אני פשוט מרשה לעצמי להוציא את הכל בבלוג הזה.כי אחרי שאני אגיד את זה בקול רם, אחרי שאני אסיים לחקור מזה אומר ואיך חוזרים בתשובה, אנשים הולכים לעשות לי חיים קשים. ולפקפק בי , ובהחלטה שלי.
איך אני אמורה להסביר למישהו ששואל אותי למה, שזאת תחושה פנימית? חחח איך לעזעזל אני יכולה להסביר את העובדה שהדבר שהצית לי את זה , זה לראות מהפרקים בGLEE. זה נשמע מגוחך.
זה נשמע נוראי.
אבל זה מרגיש נכון.
וואו, אני מפחדת.
וואו.
ולסיום, מי שחושב שהוא מכיר אותי.ומי שיודע שמכיר אותי ,וקורא כאן בבקשה , בבקשה אל תדברו על זה עם אף אחד.
אני לא מתביישת או משהו, ואני רוצה לעשות את זה.אני פשוט לא במצב של לצאת עם זה החוצה.אלוהים, זה נשמע כיאלו אני יוצאת מהארון.במובן מסויים, זה ממש דומה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנופקין~
