לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 29

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2016

טעויות


נתחיל בסיפור שאני חייב לשחרר

 

יום בהיר אחד בכיתה יא' או יב'

אני די בטוח שזה היה יב' ומקווה שזה היה יא' בפנים

מישהי לבשה שמלה ובקיני מסיבה מסויימת

עכשיו על פניו רואים שמלה, אבל היא גם טרחה לדחוק אותי לקיר ולתת לי לגעת ולגלות שזה בקיני

אבל אני כמו היבש שאני לא עשיתי עם זה כלום, בדיעבד יום בהיר אחר גיליתי את הטעות ואני לא אגיד איזה יום זה היה, אבל בונה אני יבש. 

 

נתון לויכוח שעשיתי טעויות חמורות יותר מאפשר פיספוס הזדמנות כזו גדולה, אבל זה עדיין נורא חבל, עכשיו אין עם מי לדבר ): 

 

ביום עלוב אחר, עשיתי משהו מטופש לניקה, אני לא אפרט כי זה מטופש, אבל עברו מאז יותר מכמה שנים

ביום מוקדם יותר אפילו מזה, עשיתי משהו ואז סיפרתי על זה לכולם, האמת שזה סיפור שכלול גם כאן בטח, אבל הטעות הייתה לשתף אנשים, זה יחסית פתטי

 

ביום עלוב בשנה אחרת, רציתי משהו מלקסי, כמה חבל

באותה שנה בשעה מסויימת רציתי משהו אחר ממישהי אחרת, זה היה גם פתטי אבל לפחות אף אחד לא יודע על זה מלבדי

 

כמה זה עד עכשיו? 5

זיכרונות קשים

אני עדיין חושב שהסיפור הראשון הוא הטעות הגדולה ביותר, אומנם יש הרבה רקע שחשוב לציין, שעלול להחליק אותי מהמשפט הזה ללא הרשאה ואפילו עם פיצוי

אבל כמו ההרגשה שהצלחת להביא את העכבר לראש של האויב במשחק מחשב ופשוט לא לחצת על Mouse 1...

 

אבל עכשיו, כשאני צעיר אבל לא ילד

יש לי את כל הכלים וחוסר הבושה לעשות מה שצריך היה להעשות לפני הרבה זמן 

 

יש שחקנית חדשה בחיים, הרבה פוטנציאל

אבל דבר ראשון, חברים לפני בנות

אני אבדוק מחר האם הפוטנציאל אמיתי

 

ומשם יש לי עד 2017 לסגור את הסיפור

מי יודע, אולי בהשוואה לכל הפעמים האחרות, ייצא מזה משהו

מה גם יש פה ליגה אחרת לגמרי, מה לא תתן בשביל מישהי שלא רק עומדת בסטנדרטים אלא גם חצי טהורה איפה שזה חשוב

אומנם שמעתי עליה רק דברים רעים, אבל לא אשפוט בן אדם עד שאנסה בעצמי, so far so good

 

אני יודע גם איזה שיר לשים פה, אולי בבית אני אזכור לערוך סוף סוף את התצוגה ולהוסיף את השירים בפוסטים הקודמים

יש הרבה שינויים שצריכים לחולל כאן

 

אני פארנואיד שאנשים ינסו לשים את עצמם בנעליים שלי ויגלו על המקום הזה, אבל הקהל שיצא לו לבקר פה זה קהל שאני סומך עליו

גם מותר לי להיות שבוז פה

 

מה יהיה איתי

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 18/1/2016 18:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)