לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 29

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

Sleep Away Your American Nightmare


היי D:

אני כותב את זה כשאני מקשיב לשיר המגניב ששמתי למטה (:

הוא חדש ויצא היום P: אמממממ.... הכותרת זה מילים ממנו

ופוסט הזה, אדבר על נושא שמפריע לחברים שלי O: (מהעיר)

וזה – אנשים בורים

למה אפחד לא רוצה ללכת ליקום? למה להאמין באלוהים אם באנו מחייזרים? למה אנשים לא אוהבים היסטוריה?

 

קודם כל: כל זה פאקינג שקרים, זה שנאס"א קצת בפרישה עכשיו לא אומר שסיימנו לנסות ללכת לחלל – ממש לא!

דבר שני, לכל אחד הזכות להאמין במה שהוא רוצה -_- ואין הוכחות לכלום, וכבור בנושא הזה בעצמי – לאכול האמבורגר או לפגוש את היוצר שלי שאם הוא יבוא לכאן הוא יהרוג אותי? (עוד דבר לא הגיוני, אבל הבחירה ברורה)

חבר שלי אומר שאם חייזרים יבואו לכאן הם בטוח יהרגו את כולנו, אם כבר יש להם את הטכנולוגיה לבוא יש להם גם להרוג אותנו

אבל גם שאחרי המפץ הגדול (עוד שקר מדעי שהכי קרוב למציאות והיגיון, אבל כאילו מה אפשר להגיד? הרבה יותר נוח למישהו לתכנת את זה שנאמין לזה או נחשוב ככה מאשר שזה באמת יקרה, מי יודע אולי הוא תכנת שזה קרה...) החייזרים באו ואיכשהו יצרו אותנו כאן או משהו כזה

חיות ודינוזארים וחרקים ויונקים וכל זה לא דובר בכלל

 

הם אומרים גם שהבורים הם ממש טיפשים זתומרת שהם לא יודעים מה לעזאזל קורה בעולם וכאלה – ויש כאלה בורים כן בהחלט (יש איזה סירטון שמראה הרבה אמירקנים מטומטמים לגמרי) וזה באמת לא בסדר שהם לא יודעים כמה צלעות יש למשולש. או שאיזה יבשת נמצאת מדינת אוסטרליה (למקרה שאתם לא גאונים, אוסטרליה זו יבשת (: לקח לי זמן להבין אבל בכל אופן P: או שישר אמרו לי ... XD זה מצחיק, איפה התרחשה מלחמת ברלין???)

יש הבדל בין בורות ללא לדעת שום דבר מהחיים שלכם O:

כל אמריקה בורים לדעת, כי תכלס לא חשוב מה יקרה מחר, עכשיו אני יכול לאכול האמבורגר, וזו אחלה של דרך חיים – הם לא מדוכאים או מסבכים לעצמם את התחת יותר מידי

בכל הנוגע לחלל ולהיסטוריה – אם לאנשים איכפת ואם לא, אם הידע חשוב ואם לא – מה לעזאזל אתם הולכים לעשות?? להתלונן לאנשים לא איכפת – למה שיהיה להם איכפת ממכם? להתלונן שזה חשוב – זה עדיין לא המוות

 

מה שהכי הרג אותי, זה אלה שתוקפים

היה איכפת שאמרתי לו שלא איכפת לי מהיסטוריה, ואני לא בוכה על השואה או ימי זיכרון, מצד שני אני מבין את כל העצב – אבל הי, לא צריך להרוס לי יום בחיים כל שנה

ומה הוא אמר לי??? "אתה לא תרבותי"

לא רק זה, אמרתי את זה לאיש מבוגר (אבא של חבר מהעיר שבבצפר בכיתה אחרת) והמניאק העז להגיד לי משהו על זה לא סתם, קודם כל – האיש טמבל

מכירים את האנשים האלה שאתם רואים אותם ואתם ישר יודעים שאתם לא יכולים לסמוך עליהם, שהם חשים את עצמם והם מטומטמים לא משנה מה הגיל שלהם? מבוגרים כאלה שלא באמת בוגרים

אז הוא אחד כזה (מתוך 2 או 3 שאני מכיר סה"כ) מהאנשים שלוקחים יותר מידי ברצינות למרות שהם לא חשובים בכלל!!

 

בקיצור, זכיתי להקרא ללא תרבותי על ידי אחד שלא מבין (: זה מציק... (זה קרה מזמן בכל אופן P: אבל הבעיות של חברים שלי כל הזמן קורות... לבורים אמיתיים אין שום בעיות – אוכל, כי זה טעים. (: )

כבר סיפרתי את הגישה שלי לימי זיכרון ושואה O: אני גם מספר בדיחות וכאלה, והאנשים שלוקחים את זה קשה וחושבים שאין לי לב הכי הורגים אותי – איפשהו בעבר אמרתי כבר, אני הכי קרוב לימי זיכרון האלה שאפשר (סבתא ניצולת שואה) למיטב זיכרוני הייתי בחיים כשרבין נהרג וידה ידה

 

אבל בואו נעזוב את כל זה

 

אלה בדיחות, OK??? משהו לא ברור??? להסביר שוב??? קוראים לזה הומור – זה לא רציני. לקחת את זה ברצינות זה פרדוקס וטימטום בשלמותו D: אם אתם לא מבינים בדיחה אז אל תצחקו, אבל וואלה סתמו ת'פה אם יש לכם בעיה עם הומור (; הומור שחור וכל הדברים האלה, בדיחות תינוק מת וכל זה – זה צחוק בסופו של דבר ולהנות מזה זה לקבל יותר בחיים (:

 

החלום האמריקאי זה עולם חופשי של כיף והאמבורגר. הייתי מאפיין את עצמי בעל החלום הזה O: גם הוא נחשב למעשה בורות אבל וואלה, הפיתרון לזה זה בורות. (מה איכפת? אני יכול לאכול האמבורגר! חחחח)

 

ד"א, אני לא אוהב האמבורגר כמו שאתם יכולים לחשוב P: אבל השנה התחלתי להכנס לקטע שלהם יותר... אני שונא מסעדות שלא מקשיבות לך ושמות דברים שאתה לא רוצה ): יש בלי סוף כאלה !! צריך להתלונן על שירות WTF...

 

תוכניות: להתקלח מחר ולהתאמן מחר, לחשוב על שיגרה "יום כן יום לא" (כי מת' כל יום זה באמת לא משהו שאפשר להחזיק איתו כמו שצריך!!) להתחיל לחזור לעשות משהו עם הגיטרה :/ ההתעסקות במחשבים טובה למרות שזה לא באתרים אלה יותר בסירטונים וזה (גיליתי היום המון (: ) נראה מה יצא כבר P: חחחח באלי לדעת לעשות משהו עם אתרים בכל מקרה XD (+ גיליתי לחלוטין מה זה HD וכל הדברים האלה עם איכות והכל יותר לעומק מהמשתמש הממוצע P: והקלטות ^_^)

והכי מעניין, יש לי תוכנית לפוסט שהולכת להכנס לרשימת הפוסטים של החיים שלי D:

 

לא באלי לעשות ספוילר, אבל השם מוכן והתוכן עוד חושב עליו בקטנה (סיכומי כזה) מה שיהיה לי בראש אתם יודעים כמו בכל פוסט (;

 

ואני חושב שהפוסט הזה פאקינג ארוך מספיק כבר O: מנסה להשאיר אותם בנושא אחד לפי העצה של צ'סטר D:

היום היה משעמם, כפי שמתוכנן בתכלס החופש הזה ): (היה לי איזה פוסט פעם שרציתי שהחופש לא ישעמם וכל זה, כשמסתכלים על זה זה ממש מבאס...) אבל נראה מה יצא, יציאות בקרוב, אולי יום ראשון עם ע' לסנטר ובטוח ב-19 הופעה של דרים עם חבר מהעיר D: אני מקווה להגיע לעמ' הרביעי במת' מתישהו בקרוב P:

אני לא בטוח אם זה פוסט של "צד שני" או לא... אז החלטתי שלא כי תכלס זה לא שאני מרגיש ממש רע ומדבר על זה שהחיים מעצבנים O_O רק בקטנה

וזהו נראלי אסיים כאן (: תהנו מהשיר הזה, כבד ונחמד מעוד וגם חדש חחחח, סטייל די מיוחד כזה, לא מת על הלהקה אבל השיר הזה באמת איכשהו אפילו ממש טוב... D:

Stray From The Path - Death Beds

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 15/7/2011 20:10   בקטגוריות ארוך, דעה, תוכניות, על עצמי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)