הוא הציע לי להשאיר אתכם סקרנים עד היום האחרון של השנה וזה
אבל אני מעדיף שלא, בימים האחרונים תכלס אדווח כל יום ואז נראה איך יתעדכן לי הבלוג (; אני לא יודע מה ארשום בסוף שבוע... סוף שבוע בד"כ לא מעניין אצלי
בואו נתחיל
אז הפרוייקט הזה, שע' כבר עזב אותו
היו לי ימים גבוהים ונמוכים, כאלה שהצלחתי להתקרב לא' ועוד ועוד
יש לי בעיקר סיפור אחד משמעותי מזה, למרות שבאותו הזמן הכל הרגיש משמעותי אני לא זוכר כזה הרבה חחחח
בעצם שתיים!
הראשון הוא המכירה בקניון P:
חצי מהזמן היה ממש גרוע, הייתי בדיכאון ענקי ולא עשיתי כלום כזה בקטנה מכירות וזה...
והחצי מהזמן השני יצא לי לדבר איתה (: היו דברים מרושעים בראש ובתכלס כזה היה נחמד
אחרי זה האירוע נגמר (מכרנו הכל (; האאא! אנחנו הכי הצלחנו חחחחח כל השאר מחאו כפיים על 7 מכירות, אנחנו באנו עם 100 יחידות והכל נמכר D: ) היה את כל ההסעות וזה
ישבתי איתה ודיברתי איתה כזה, היה נחמד אני חושב שניסיתי להתקרב והיה מוסיקה וכל זה
כמובן - שלא השאירו אותנו לבד, לא שציפיתי שישאירו אותנו לבד, אבל בואו נגיד שההרגשה הייתה שמפריעים לי בזדוניות רבה :/
הכרנו קצת את המדריך והיו דיבורים כלליים, לפחות הייתי קשור לשיחה XD
אחרי זה היה את הנסיעה, אני כמובן החלטתי עם ההדלקות שלי ללכת לכפר לפי ההצעה שלה במקום ללכת הביתה ישר משם הכי נוח שאפשר באוטובוס
מצד אחד היו צריכים את העזרה שלי די הרבה, אבל אני לא יכול להגיד לכם שזה השתלם בשום צורה שהיא - חוץ מהנסיעה שהיה סתם נחמד כזה אין לי מושג ממש
ההורים שלי לא היו שמחים מזה בכלל ולא ציפיתי שהם יהיו :/ לפחות עברתי את זה...
לא יודע מה היה בין לבין, עלוב?
אה נכון, איזשהו חופש יחסית ארוך אני חושב
זה לא היה חופש פסח אממ.............. היה חופש יחסית ארוך... הייתי אומר לפחות שבוע
אבל כנראה שזה רק הרגיש ככה חחחחח זה או יום העצמאות או ל"ג בעומר, בשניהם סבלתי ולא עשיתי כלום ד"א!!! ממש ממש חלש ):
עכשיו מה שקרה בסביבות מאי (בחודש עצמו)
אז יום רביעי אחד שהיה את זה, הכל כרגיל
אני הייתי מדוכא מהמפמ"ר שיהיה לי יום אחרי להתכונן וכאלה חייב ציון גבוהה, מעל 75 סוף שנה בתעודה לקבלת מחשב נייד D:
עבודה לחופש מובטחת ): גם באנגלית יש... (זה מה שאעשה בסוף שבוע חחחח זין עבודה באנגלית לחופש!)
בקיצור עשיתי קצת סצנה ממש לא היה איכפת לי מה מסביבי
פתאום
(חה!) א', שאלה אותי אם אני רוצה להוציא אותה פעם לסושי (סיבות: אמרתי שבחיים לא טעמתי סושי)
אלוהים עשה לי את החיים קלים פשוט, הרגשתי הכי מרומם בעולם זה היה מטורףףףףףףף (ההדלקות הזאת הרבה זמן חחח)
כבר אמרתי שהמסקנה שלי היא שיש לי פטיש O_O
כה אז יצא באותו הזמן שדיברתי איתה יחסית הרבה, גיליתי המון דברים וסיפרתי על עצמי (: (בערך את מה שרשום בבלוג, אבל הרבה יותר מקוצר והאמת שרק על החברות שהיו לי זתומרת זה היה נושא השיחה חחחח)
הייתי מאושר באותו יום - כמובן שבהסעה הסקתי שזה לא נגמר ככה XD
אחרי זה היה קצת זמן שלא דיברנו איכשהו אבל חפיף, הפרוייקט היה שוב ושאלתי אותה איך אני לוקח אותה וכל זה, אין לי מושג - לא יצא.......
כל הזמן הזה - הרגשתי עליה בעלות מטורפת, כאילו היא כבר חברה שלי או משהו כזה, אבל זה נגמר ונגמר.
לקראת סוף חודש מאי, יצרתי כמה שורות באנגלית שתיארו בדיוק איך אני מרגיש ואני יכול לצטט אותן מילה במילה בכבוד בבלוג הזה חחחחח
תעשו חיים:
"
As the month of May came to it's end, I have decided to take my bloody last chance
Time to show the world what I feel and start going crazy
You can't stop me, Until you give me what I want, or kill me.
I hope my big break, won't be like hell - as it is planed.
I will die to complete my secret, or to keep it.
"
למרבה הצער, אני לא הצלחתי לשמור את הסוד הזה, אני חייב להודות שניסיתי כמו שצריך XD אבל חפיף, וויתרתי עליו ואז גיליתי ועכשיו אני מאמין שוב בסיכוי - מצד שני זה לא כל החיים שלי יותר, האמונה בסיכוי בפוסט הבא ויהיה כזה (;
בכל אופן תודה רבה לך צ'סטר (לקוראי הקיימים שלא מבינים P: - סיפרתי לו חחחח) אני סומך עליך ותודה רבה על העזרה D:
כשחשבתי על זה לעומק עד כמה שאפשר, היא השתנתה המון משנה שעברה :/ זה יחסית מאכזב, זה מפתיע שנשארתי עליה ככה - מצד שני לא בניתי עליה שהיא תיהיה נשיקה ראשונה או משהו כזה חחחחחח, אבל יש דברים אחרים שכן O_O
תהנו מהשיר הזה, שמתאר בדיוק לחלוטין מה שהרגשתי אליה כל השנה
די הרגשות שהיו לי אליה היו ממש ממש חזקים וזה היה מבוסס על כלום :/ מישהו רוצה להסביר לי את זה??
עכשיו בקטנה... ד"א זה לא הפוסט האחרון, עוד לא סיפרתי כלום על החלק האחרון של השנה הזאת חחחחחחח מה שנקרא המקום החדש שאליו אני מרגיש הכי שייך באופן מפתיע אולי אפילו (: הייתי רוצה לעבור כיתה על דעת עצמי אפילו לא כזה איכפת לי מהמסלול, אבל אמא שלי בחיים לא תתן לי! :/ אני אבקש ביום האחרון - אולי אני אביא את ההורים? נשמע לי כמו תוכנית XD אחשוב על זה אחר כך... (יש לי בערך 2 דברים דחופים יותר לחשוב עליהם כרגע, אחד דחוף במיוחד עליו בפוסט הבא) הכיתה שלי כרגע כנראה יש סיבה שאפחד שם לא צריך לראות את הבלוג שלי, ממש לא איכפת לי שמישהו יראה - אני פשוט יודע שאפחד לא יתעניין חוץ מ-2 או 3 אנשים שזה לא יהיה דחוף להם... יום טוב לכולם D:
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
