הם הכירו בטיילת,
היא רצה לה בקלילות, נושמת את אוויר הבוקר הקריר, הוא נתקל בה והפיל את חפיסת הקלפים שלו על המדרכה.
היא עזרה לו להרים הכל וחייכה יותר מדי, קוסם צעיר ובחורה שמחפשת את דרכה בעולם.
לא עבר הרבה זמן והם שכרו דירה יחד, לא גדולה מדי ולא יפה, אבל רק שלהם.
ימים עוברים, היא עובדת עד מאוחר..
חוזרת מותשת, מתיישבת על הספה הקטנה, וצופה מרותקת בקסמים שלו.
הם החליטו לנטוש את הכל, לבנות מגדל קלפים ענק לשבור איזה שיא כדי שיוכלו לקנות דירה גדולה יותר.
שני חולמים בהקיץ.
והם בנו, ימים ולילות, עם הרבה קפה שחור, זיעה ואהבה.
עם החורף הגיעו גם הקשיים, הבית שלא עטום לרוחות, וקומות הבניין שרעדו ונפלו עוד ועוד.
היא התייאשה והפסיקה לבנות, חזרה לעבודה, לחיים, לשגרה.
והוא? הוא ישב יום ולילה, שומר על המגדל מכל משמר, מניח קלף על גבי קלף,
משתדל, עומל, אוהב. הכל כדי לראות את החיוך המושלם שלה, את השמחה בעינייה כשיודיע לה שהעבודה הושלמה.
לאט לאט היא התרחקה, נכנסת ויוצאת מהדירה באדישות, מדי פעם מעיפה מבט לעבר המשוגע הזה עם הקלפים,
שלא שם לב שהכל מתפורר סביבו, מתפרק..עם מטרה אחת מול העיניים, לרצות את אהובתו.
בקלף האחרון הוא הזיל דמעה, קם להביט בעצמו במראה,
שיער פרוע, עייפות בעיניים, צל של עצמו..הכל בשבילה, בשביל חיוך.
הוא היה כלכך מרוכז בסיום המגדל, שלא שם לב שהיא עזבה,
ובטריקת הדלת, התמוטט הכל.
_____________________________________
לא יודעת מזה. סתם איזה נסיון לכתיבה.