השבוע הייתי רוב הזמן בשטח, כמעט ולא הייתי בפלוגה, ובזמן שהייתי בשטח הייתי באיזור אילת, עבדתי על תקלות קשר בבסיסים, וקרה לי פעמיים שהייתי קרוב להתמוטטות עצבים בגלל שאני צריך לעבוד עם אנשים בטלפון שלא יודעים כלום מהחיים שלהם, הם יושבים מול המחשב הם לא יודעים מה זה שטח, הם לא יודעים מה זה להיתקע 4 שעות בשטח בשביל תקלה שאפשר לתקן ב45 דקות...

הם לא יודעים... והם גם לעולם לא ידעו כי זה לא מתפקידם, אבל זה שוחק וזה מעצבן, ובחיים שלי לא צעקתי כמו שצעקתי אז...

בנימה החיובית, הספקתי ללמוד את כל התמרורים, נשאר לי ללמוד רק את חוקי התעבורה ולעשות כמה מבחנים באינטרנט.

אני ממש גאה בעצמי שהצלחתי להחדיר בעצמי את המוטיבציה ללמוד משהו שאני לא הכי מוצא בו עניין...

אני מחכה לרגע שאני אוכל לשם שינוי ללכת לאסוף את חברים שלי ולא שהם יצטרכו לאסוף אותי כל הזמן...

כן זה קצת מעצבן כי זה אומר שאני אצטרך להיות הנהג התורן, אבל במהלך ה-4 שנים האחרונות הם היו הנהגים התורנים, אז אני חושב שמגיע להם קצת להתפרק ולהינות :)

ביקשתי מהמשק"ית טכנאים שלנו לסגור כוננות פורים, כי את האמת לא בא לי ללכת למסיבה הגדודית ולראות שם אנשים שאני לא רוצה לראות, ביניהם הסמג"ד האידיוט הזה...

מה שכן אני מחכה לסופ"ש הבא, ללכת לאיזה מסיבה טובה או איזה פאב, אומנם עדיין לא החלטתי למה אני מתחפש, אבל אני בטוח שלא משנה מה הולך להיות כיף :)

שיהיה סופ"ש מהנה :)