לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Orthopedic Louboutin



Avatarכינוי:  Calvin





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

8/2014

הגיגיה של פקידה.


היא נלחמה בסג'עייה. פצמרים שרקו לה באוזן ומשב הרוח אוורר את פניה, מין רגע קריר בחום הלוהט של אוגוסט. רעש פיצוץ מרטיט נשמע. המון אבק התפשט באיזור. היא ניסתה לאתר את חברי וחברות הפלוגה במהירות, לוודא אם כולם בסדר. היא ראתה את שלומי סופג רסיסים וניסתה ליצור קשר לחלץ אותו. עוד לפני שהיא הספיקה להעביר את המסר הם קפצו עליה. לוחמי חמאס בלעו אותה למנהרה. היא נהפכה לחטופה הראשונה של ישראל. אחרי 10 ק"מ בתוך מנהרה כשהפנים שלה בתוך שק היא ראתה אור. אור פלורסנטים מהבהב. הם כבלו אותה בעזיקים. בהתחלה הם הכו אותה וצעקו לה זונה יהודיה ושהם יעשו ממנה שפחת מין שלהם. היא ידעה שלהפגין חולשה רק יאדיר אותם. היא אימצה ארשת פנים קשוחה והתבוננה בריצפת הבטון המטונפת. עוקבת אחרי נמלים שאוכלות ג'וק עסיסי. זמן קצר אח"כ הם הפשיטו אותה, וחדו לכל כיוון. היא רק חשבה כמה טוב שיש לה התקן תוך ריחמי וחיסון פפילומה. היא דמתה לגופה והם לנקרופילים שקיבלו מת טרי. הם סיימו. הנה, הרגע ההוא שכל המדינה חששה ממנו קרה. שפחת המין הישראלית הראשונה בשבי. אבל היא כל כך הכינה את עצמה לרגע הזה שהיא התאבנה. אחרי זמן מסויים שהם איבדו בה עיניין כי היא לא שיתפה פעולה באופן שהם תכננו הם עזבו אותה. הם ידעו שלהרוג אותה לא יוביל אותם לשחרר אסירים, והם לא נהנו מהנקבים שלה יותר. היה לה דימיון רחב, היא יכלה להסתכל שעות על השומרים משתעממים בכלוב לידה או על גופת עכברוש שהייתה מצחינה מטר ממנה. באיזשהו שלב היא פיתחה שיחות עם השומרים ששכחו שיש להם כרומוזום אחד שונה ודווקא הכריזמה שלה שיעשעה אותם. חצי שנה לאחר מכן היא שבה לעמה, מצולקת אבל חזקה יותר מתמיד.
נכתב על ידי Calvin , 30/8/2014 23:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משבר קיומי


כולם אומרים ללכת בעקבות החלום, לעשות מה שעושה לנו טוב. זה נשמע לי חלול. למה אמור להיות לי חלום? למה אמורה להיות לי שאיפה? אני לא מרגישה ריקנות כרגע, אני מרגישה מין אי נוחות עם משמעות הקיום. חוסר התכלתיות הזה כובש אותי כל בוקר מחדש. אני לא מבינה מה אני עושה על הכדור, לא מבינה מה כולנו עושים כאן. מנהלים מלחמות ורוצחים אנשים שימותו יום אחד גם ככה, עובדים כמו עבדים לכסף שלא באמת נחוץ.

כסף זה בכלל דבר שהזוי לי. לחשוב שהיינו יכולים לעשות כל דבר שבעולם ללא קיום הכסף. היינו יכולים לחיות בפנטהאוס בניו יורק עם נוף מטריף ללא סוגיית הכסף, היינו יכולים לטייל בעולם , היינו יכולים ללבוש להנאתנו בגדי מעצבים ולנהוג במכוניות ספורט משוגעות, אם רק היינו מונעים במין שיתוף פעולה מהול בטוב לב שכמובן זאת בדיה מאוד גדולה, הטבע האנושי זר לי. במבט ביקורתי הוא לא הגיוני אפילו.

אני חווה משבר קיומי ממש מורכב.

נכתב על ידי Calvin , 23/8/2014 23:15  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מפענחת מה בא לי באמת


ללכת לבית קפה ולאכול? לא בא לי.

מסיבה? אם זה עם אנשים מגניבים.

סמים? ווואו בא לי סמים. 

בא לי ממש לצחוק עכשיו. ממש. כזה להיות עם חבורת אנשים מצחיקים.

משום מה אני מתקשה למצוא את אותם חבורת מצחיקים נחשקים.

נמאס לי מחברות שלי בקטע מפחידדדד

 

כאילו אני הולכת להשתחרר עכשיו ואני ממש חרדה שלא אמצא את החברים האידיאלים שתמיד חלמתי עליהם. אני בחרדות שהיה בודדה בסתר לצח. 

 

מאז חבר שלי אין לי ידידים. למרות שתכל'ס אני בטוחה שהייתי סתם סקס פוטנציאלי עבורם אני מזה מתגעגעת אליהם. סה"כ היה לי כיף איתם בקטע חברי. חבל שהצלחתי איכשהו לחבל בקשר עם כולם. 

 

איך משיגים ידידים?

נכתב על ידי Calvin , 21/8/2014 21:39  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCalvin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Calvin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)