אנחנו גרות בביניינים שבניתם.
אנחנו כותבות על העץ שכרתתם.
אנחנו נבעלות באיבר שהחדרתם.
מכסות שיער , מחביאות קוי מתאר, מדגישות עיניים, צובעות שפתיים, מורטות את הטבע ששמור לסממן שלכם,
בדיוק כמו שביתתם.
נדרסות מהמכוניות שנהגתם.
נרצחות בהפיגועים שיזמתם.
מתות מהמלחמות שהתחלתם.
משקיפות על מגרשים ירוקים שגרסתם.
נפרדות מהפילים, נמרים, קרנפים, וכל בעלי החיים שהכחדתם.
נושמות את האוויר שזיהמתם.
מגדלות את הילדים שביקשתם.
אנחנו אורחות בעולמכם, נצר לשליטתכם, מלהיבות את רחובכם.
בבטיחון הכרזתם, שההיסטריה וחוסר שיקול הדעת שלנו הם.
מתעסקות בזוטות, בדברים הקטנים, נבדל זה לא הבל הבלים.
אתן טיפשות, קלות דעת, נחשות אחת לשניה, מכונות ילדים.
אבל את הכלא שלכן רצו לסגור, מאחר שאתן לא מואשמות ב95% מתיקי הפלילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin