אני כבר לא יודעת אם זאת בעיה בי או באנשים מסביבי.
נראה לי לא יצרתי חברות חדשה אולי שנתיים.
מרגישה שכבר שכחתי איך עושים את זה.
הרי לכם דו שיח עם המוכרת בחנות החדשה בה התחלתי לעבוד:
"באיזה תיכון למדת?"
"עירוני בולבול"
"אה..וואלה? אז את מנאות אביב בעצם?"
"לא, דוד שלי גר שם אז העברנו את הכתובת שלי אליו."
"אה"
"כן..."
~שתיקה מביכה~
"באיזה מגמה למדת?"
"מדעי הקקי וציצילוגיה."
"אה מגניב"
אני מצביעה על בובה עצומה:"בא לי לריב עם חבר שלי רק בשביל שהוא יקנה לי את זה כמתנת התנצלות".
"כן"
וכן הלאה.
למה הכל מביך כל כך.
למה אני מרגישה הקלה עצומה שהיא לא לידי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin