למה אין לי טאקט? אני לא מבחינה בין מותר ואסור להגיד. אבל ככה אני...זה ההומור שלי.
הלוואי היה ספר הוראות ההתנהגות הגדול שפשוט היה אומר מה מותר ומה אסור. הכל כל כך מעורפל.
אני וקודים חברתיים זה אויבים. אני ציניקנית חסרת תקנה...
אבל שמתי לב שאותי תוקפים יותר בחוסר טאקט באופן תקין: מה הקטע שאם אבא של חבר/ה יגיד לי מול כל השולחן שהתספורת שלי מוזרה (שזה כביכול בצחוק אבל מי יודע) זה יהיה תקין לחלוטין אבל אם אשיב בהערה עוקצנית זאת תהיה חוצפה.
זה מעצבן.
אם אני לא אעזור להוריד כלים מהשולחן זה לא תקין בעליל אבל אב המשפחה יכול לשבת כמו שיח סעודי ולחלק הוראות כי...הוא המפרנס? מעריכה מאוד שהוא מביא כסף אבל זה היה יפה אם הוא היה קם קצת בעצמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin