דיון סוער התפתח בין בני המשפחה. כל אחד מתלהם בדעתו ובטוח בעצמו. מילותיו הן כחריטה בלוח הברית. עומדת אני מין הצד ומצטמררת מהבלי ההבלים שנשפכים בשולחן. אני אשר גדלתי על כך שלעולם אין נכון ב100%, שבשביל לחזק טענה צריך לבצע ניסויים מדוקדקים ומורכבים בתנאי סטנדריזציה ואופרצונליות, למדתי על הייריסטיקות שמטעות אותנו על בסיס יום יומי. למדתי שתמיד נמצא יותר חיזוקים לראיות שתומכות בדעתינו ונפריח ראיות שמתנגדות. למדתי כל כך הרבה בנושא. אני אשר נזהרת מכל טענה מפוקפקת שעולה ממוחי לפתע שומעת אנשים שזורקים דעות באימרות שהן עובדות מוצקות. זה צורם. איך אפשר בכלל להסביר להם שהם טועים מהיסוד?
צריך להטיל ספק בכל דבר.