מכירים את זה שאתם דנים עם קרובי משפחה על נושא מסויים ואז סיימתם לדון בו ונהיית שתיקה? אז זה קרה לי אתמול כל הזמן. לפחות הפעם לא הייתי נבוכה. אחרי חקר סעודות מרובה של משפחות גיליתי שעיניין השתיקה לאחר דיון אופיינית לא רק לי. הלוואי שידעתי להתניע את השיחה שתהיה שוטפת וקולחת בלי רגעי מבוכה קלים. בא לי כישורי חברה מטורפים.
החרדה החברתית לאט לאט מרפה ממני לפחות.
בא לי להבין בכלכלה, כל העיניין של הגירעון המדיני מרתק אותי. "אז תלמדי כלכלה" יגידו לי. אבל אני לא חושבת שזה המקצוע שלי לעתיד. פשוט מתעניינת בהמון תחומים.
הכנתי עוד המון נושאים לכתוב ושכחתי.
אז חג שמח לכל מי שקורא. מאחלת לכם שיהיה לכם אמביציה ומוטיבציה לא לוותר לעצמכם על מה שעושה לכם טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin