אי דיד איט! אי דיד איט, אי דיד איט, אי דיד איט! הסתפרתי! D:
אחרי ששלוש שנים לא נגעתי בפריזורה מתוך טראומה (תספורת קסדה >.<) עשיתי את זה. זה נשמע טיפשי אבל אני ממש מתרגשת ^.^
בכל מקרה, זה לא הכי חשוב, מה שחשוב זה שיש לי עבודה! ברשת מזון מהיר שהשם שלה מתחרז עם "מלרונלס" P:
ואת שאר היום ביליתי עם זוהרה אלפסיה (כהוקרה לבגרות בספרות ביום חמישי) והיה ממש כיף :)
כמעט כל היום לא דיברתי עם חבר שלי. בה.
זה קצת מעצבן אותי, כי לא עובר יום שאנחנו לא מדברים, שלא נדבר על נפגשים. אני יודעת שזה רק יכאב לי יותר שהוא יעבור למקום אחר כדי ללמוד (בעתודה כי הוא חכם D:) ולא תהיה לי את האפשרות לראות אותו כל יום או יומיים, והיו לי מחשבות במשך כמה חודשים של, פאק, אם נפרד עכשיו יכאב לי כמו גיהנום (אני יוצאת מזה תלותית אבל ל'כפת לי ^^), שלא נדבר כמה שיכאב לי אם נפרד בעתיד, אז למה לא לחתוך את זה עכשיו, כדי שיכאב לי פחות? שיכאב לו פחות?
ואז הבנתי, שאין שום סיכוי שבעולם שאני עושה את זה לעצמי. שאני אכאיב לעצמי ככה, בלי סיבה אמיתית. אם יהיה צורך (ואני מאוד מאוד מאוד מקווה שלעולם אף פעם לא יהיה צורך), נפרד. ואני איכשהו אתמודד. אבל עכשיו? כשטוב לי, פשוט לזרוק הכל לעזאזל? לא בא בחשבון. אין מצב. אני אוהבת אותו יותר מדי, ולמזלי ולחוסר הבנתי הוא אוהב אותי גם (הערכה עצמית נמוכה כבר ציינתי?..)
אז אולי לפעמים, אני מעצבנת אותו, אבל ככה אני, פולנייה.
אני אנוח בקבר.
שלכם תמיד,
פוראבר פולנייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
