כל כמה שבועות אני רואה על הכביש ליד ביתי לפחות חתול דרוס אחד. אני כבר לא מצליחה להעלות שום הסבר הגיוני לתופעה הבלתי נפסקת הזו.
אני רק מקווה שהגופה המעוותת של החתול המסכן לא תרקב כאן יותר מדי זמן...מסיבה כלשהי אין לי רצון לראות ולהריח מעיים מעוכים כל בוקר.
השבוע האחרון היה מפוצץ בלימודים - משמע חוסר חיים וחוסר כיף טוטאלי. האקשן הגדול ביותר שהיה לי זה לראות חצי מהסרט רנגו (אולי קצת יותר,הוא לא הלהיב אותי יותר מדי) ואת הבפנוכו של אחד מהחתולים המיוחמים בשכונתי (המראה הזה רק גורם לי להבין שאולי לא הייתי יכולה לשרוד במד''א גם ככה). מה שמעודד אותי זה יום הולדתו הקרב של החבר שלי, והבוחלקה המתוכננת בסופ''ש שאחריו. אולי אחרי הכל אם אקדיש את זמני ללימודים זה לאו דווקא אומר שלא יהיו לי חיים (רק שבשביל להקדיש את זמני ללימודים אני צריכה להפסיק לראות באובססיביות את כל הסדרות הקיימות בעולם
).
reeevelation overcome creaaation 