כבר יום רביעי של לימוד לפסיכומטרי ואני לא מפסיקה למצוא תירוצים למה להפסיק.
בין אם זה לקנות נעלי ספורט חדשות, לקנות אוכל, לעודד חברה שנפרדה מהחבר שלה ומגזימה בתגובה, לראות סדרות ולצאת לסרטים. וכשאני כבר כן מתיישבת מול המחשב יש כל כך הרבה דברים אחרים לעשות, כמו לבדוק מה הממוצא בגרויות ופסיכומטרי הדרוש לי, לכתוב עוד פוסט כמו עכשיו ולראות מה התחדש במייל שלי, ובאמת שזה לא הרבה.
לא הגיוני שרק התחלתי ללמוד ואני כבר מתיאשת מזה, אחרי שנתיים של ניוון כל כך רציתי כבר להתחיל ללמוד ועכשיו אני מוצאת דרכים להתחמק? מה נסגר איתי >>"
עוד שבועיים אני משתחררת סופית, וכבר תכננתי לעשות מסיבה גדולה עם ידיד שלי שמשתחרר באותו הזמן. פעם כשחשבנו על זה תכננו להכין כל מיני גימיקים של אלכוהול כמו ג'לי שוט, אבטיח-וודקה, וודקה בצבעי הקשת ודובוני גומי אלכוהוליים. עכשיו, כשהחלטתי שאני מפסיקה לשתות (ואני מחזיקה מעמד כבר חודש שלם), אני מפחדת לבאס את כולם. כבר שכחתי איך מבלים בלי הנוזל המטשטש ומפורר חומות. פעם, כשהייתי יוצאת עם חברים והיינו יושבים במעגל בדשא בטיילת ומנגנים בגיטרה היה כל כך הרבה יותר כיף מלצאת למועדונים ולהתפרק בברים, לראות ולהראות, למשוך בבגדים, בדיבור ובהתנהגות. פעם היה קל יותר ומשוחרר יותר, וכשנתקענו בים בלי דרך לחזור לא הזמנו מונית, עלינו את ההר ברגליים. היום כולן עם נעלי עקב והעצלנות חוגגת. אני מתגעגעת לתמימות.
חרגתי לגמרי מהנושא הראשי והחשוב ביותר - אני לא מצליחה ללמוד! אז עכשיו באופן מודע אני אסיים את הפוסט ואתחיל לחרוש.
נ.ב:
איזה צחוקים! אחת המילים שצריך לדעת באנגלית היא warrior! עכשיו כל הזמן שאני לומדת אני חושבת על השיר "the dragonborn comes".
* ו- weapon
בבלוג זה
בכל הבלוגים
