לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

New Perspective


כינוי:  Not a Chance

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2012

אם אתם מחפשים היגיון, אתם בפוסט הלא נכון.


אני נמצאת במין פרשת דרכים בחיים שלי, ואין לי מושג מה אני מתכננת לעשות.

 

לפני חודש נפרדתי מבן זוגי ואתמול, ה5 בנובמבר היתה אמורה להיות השנה שלנו. אני זוכרת את היום הזה, כששכבנו במיטה שלו וצפינו ב'וי פור ונדטה' ובמהלך הסרט פשוט משום מקום שמתי לב שאנחנו מתנשקים בלהט והשלב הבא היה שאיבדתי את בתוליי.

 

היה לי טוב איתו, בארבעה חודשים הראשונים בעיקר. היינו משלימים אחד את השני, מנהלים דיונים סוערים על משמעות החיים, דיברנו על אידיאולוגיה ועל איך נשנה את העולם וחלמנו על עתיד משותף ושובר מוסכמות. היינו יחד בכל רגע שיכלנו, למדנו להכיר אחד את השני טוב כאת עצמנו. הוא החכים אותי בתחומים רבים ואני מניחה שגם אני העשרתי אותו, ובאמת, אם לסכם את תחילת הזוגיות - היינו זוג משמיים. כל מי שראה אותנו ראה את האהבה בינינו, את השיתופיות והנינוחות.

 

הבעיה החלה להירקם כשהוא התגייס לצבא. תחומי העניין שלו עברו שינוי דרסתי וסדרי העדיפויות שלו התהפכו. אני דרשתי וציפיתי ליותר, הרי התרגלתי להיות הדבר החשוב לו ביותר וכעת לקחתי את המקום החמישי-שישי ולא יכלתי לשאת בידיעה הזאת. כאן התחילו הריבים הקשים, התפרצויות זעם וקבירת הרגשות. נהיינו פחות ופחות קשובים אחד לשני, יותר צודקים ויותר אגואיסטים. התבצרנו בשנאה והחומה נבנתה עד שלא נראו פני האחר מבעדה.  כשהגענו לשפל החלטנו להיפרד ובמשך חודשיים שלמים לא יצרנו קשר,ובשניה שהוא כתב לי הודעה חזרתי אליו בבכי.

 

החודש האחרון לזוגיות שלנו היה מעניין. התחלנו בהססנות שמקורה בכוויה הנוראה, המצב התפתח לאהבה גדולה, כמו הראשונה, וסוף היחסים היו קשים אף יותר מבפעם הקודמת. עד עכשיו אני בהלם מהעובדה שאני לא איתו, בלי האדם שהשלים אותי והתאים לי בכל כך הרבה תחומים. המסקנה שאני מנסה להחדיר לעצמי היא שלא באמת התאמנו, לא היה יכול לקרות בינינו רציני יותר וחיים יחד היו נגמרים במרירות קיומית.

 

בסוף שבוע אני מתכוונת לצאת למועדון עם חברה. אני מניחה שאכיר בנים רבים, ואני מקווה שלא אפסול אותם רק בגלל השוואה לאקס.

כל החיים שלי נכנסו למן חור שחור, השאיפות שלי נעלמו וההרפתקנות נגנזה. אני כל כך רוצה לפרוץ החוצה ולעשות החלטות מטורפות! אני רוצה לשכור חדר למשך חודש שלם, לצייד אותו בחטיפי אנרגיה, דפים ועט, ולא לצאת החוצה למשך כל הזמן הזה. אני רוצה לשוט שנה על יאכטה ולראות עולם. אני רוצה לחיות באיטליה, לחזור לצייר, להצטרף לאנונימוס, להלחין מוזיקה, להיכנס להריון, לנסות LSD, לכתוב ספר, לעבוד בשביל המוסד, ללמוד פילוסופיה ועוד כל כך הרבה דברים. הלוואי ואצליח ליישם לפחות חלק קטן מהם.

 

אני מתגייסת בעוד פחות מחודש, ומחזיקה לעצמי אצבעות שהחלומות שלי לא יעלמו עם הגיוס.

נכתב על ידי Not a Chance , 6/11/2012 21:30   בקטגוריות אהבה ויחסים, צבא, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNot a Chance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Not a Chance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)