New Perspective

אני קוראת את "הארי פוטר".

זו כבר הפעם השביעית.

הגעתי לחמישי.

אני בורחת.

נאטמת, מפחדת להתמודד.

המחוזות הפנטסטיים קוראים לי.

בולעים אותי.

מבריחים אותי.

הסרתי שיערות.

אין יד שתלטף אותי.

כבר לא.

היד מלטפת גוף אחר.

בוגר יותר.

בשל יותר.

בגיל שלו.

אני זערורית, הניסיון.

אני נמלטת לסדרות.

דקסטר, אריקה.

יש להם רומנים, אהבות.

גם אני רוצה.

אבל קיבלתי את החריג.

ומאז אחרת לקחה אותו.

ואני לבד.

בעולמו של הארי פוטר.