New Perspective

הימים עוברים בקצב מסויים, מן חלום איטי ומתמשך. אני כבר בכלל לא מבדילה בין חלום למציאות. והחלומות.. הם מוזרים, על אנשים מטדירים ומקומות בעליי אוויר דחוס וסמיך. התנועות איטיות ומתמשכות, הקולות מעומעמים, ואז בקונטרסט מובהק למציאות, הכל צורם. המגע מגרד ומחוספס, הסביבה דלילה וכואבת. הגוף הגשמי שלי עדיין בחלום, עדיין בתחושה הרגועה. עוד לא התעוררתי. רק כמעט.