New Perspective

הגשר גבוה וצר. כשהייתי קטנה פחדתי לעבור והייתי מביטה מצד אחד של הגשר, רואה את כל הקרובים אלי חוצים אותו בבטחה. ניסיתי כמה פעמים לחצות אותו, הרגליים שלי רעדו. הרוח סתרה בפני, ניסתה להפיל אותי. הגשם הרטיב אותי ובגדיי הספוגים והכבדים האטו את הליכתי. מתוך כהות חושים ניסיתי לקחת עוד צעד וכמעט מעדתי. נבהלתי כל כך ונאחזתי במעקה בחוזקה, אך הוא חרק. אנשים היו חולפים על פניי, הם ידעו איזה צעד לקחת, איך ללכת על הגשר. כל פעם מחדש כשעליתי על הגשר לא הצלחתי לעבור את החצי. ויתרתי וחזרתי על עקבותיי.

מאז גדלתי, הסתכלתי על ההולכים על הגשר ולמדתי את צעדיהם. אני כבר לא רועדת ואני הולכת בבטחה, אבל נסיונות העבר השאירו בי חותם ואני מפחדת.