יש אצלי בבית מתקפת נמלים המגיעות מהקירות. הדוחות האלו כרסמו אבנים, שיש, סיד וכל דבר שבא ליד (או לפה). יש פעמים שהאמבטיה או הכיור שחורים וזזים, כל הבית נחיל שלם של נמלים. כמה גאוניות הן יכולות להיות, לחדור דרך סדקים כאלו שהן עצמן יוצרות? עבודת צוות שלא מן העולם הזה. תארו לעצמכם כמה ממלכות תת קרקעיות קיימות ברגע זה מתחת לבית שלכם. הנמלים מצויות בכל מקום. על האדמה, כבישים, מבנים, טבע, שטחים חקלאיים ועוד. רק במים, תודה לאל, הן לא מצאו את הדרך לחיות, למרות שאני משערת שמתישהו הן ימצאו דרך לשרוד גם שם.
הן חזקות באופן לא יתואר, חכמות הרבה יותר ממה שהיינו מצפים מהגודל שלהן ויש ביניהן תקשורת מדהימה, אולי אף יותר משלנו בני האדם. תארו לעצמכם שאנחנו היינו חיים רק בקיבוצים קומוניסטים, כשהיחיד נחשב לאפס לעומת החברה? בני האדם מפוצצים באגו במקום בשכל, ולא מבינים שככל שהם נבדלים בפני עצמם יותר, ההישרדות יעילה פחות, והישרדות היא הדבר החשוב ביותר לכל החיים, דבר בו הנמלים מצטיינות. כל נמלה עומלת במשך כל הקיץ עבור פירורים של אספקה לחורף, והתוצאות מרשימות, הרוב שורדות. בני האדם אינם מתוכנתים לעבוד ביחד כך, הקפיטליזם שולט בנו וכמו האמרה המפורסמת 'טיים איז מאני' - אף אחד בחיים לא יעזור לאחר או יקבל ממנו דבר. נראה שאנחנו צריכים ללמוד משהו מן החכמה הפשוטה של הנמלים.
אני לא אתפלא אם הן האחרונות שישרדו, אחרי הכל. הרי בני האדם ירצחו את עצמם במלחמות וזקנה בעוד שהנמלים יאכלו את הגופות. כשבעלי החיים למיניהם יכחדו, גם אותם הנמלים יאכלו. עד שהנמלים יטרפו את עצמן, הן כבר יחסלו את כל השאר. יש זני נמלים שהתפתחו עד כדי כך שהן מסוגלות לאכול בשר חיי, בני אדם וחיות בעודם בחיים ולא מסתפקות רק בנבלות. האין זו אמנות שאין למעלה ממנה? הנמלים רוצות לחיות והן הצליחו לקבל זאת, על חשבון האחרים. עד עכשיו ציירתי אותן כחיות טורפות, אך הן מסוגלות להתקיים גם על הצמחים- פירות, ירקות וקטניות.
אז עכשיו, אחרי הסקירה המעמיקה (והחופרת) שלי על הנמלים, אני חושבת שמצאתי את הצידוק שלי לתחביבי לרצוח אותן, דבר שאני עושה מאז שאני זוכרת את עצמי. בין עם מעיכה, הטבעה או ריסוס. הנמלים תמיד יהיו שנואות על ידי, משום שהן חכמות ממני, חזקות ממני, ותמיד, אבל תמיד, מנצחות אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
