לחשוב שאתה בחללית מקולקלת, צף בחלל. הזמן קצוב.
החמצן עומד להיגמר, ואתה יודע שבקרוב תמות, ולא יהיה מי שיציל אותך אפילו לא את הגופה. אתה תישאר כלוא בתוך החללית ולא תזכה לקבורה הולמת, תהיה גוף טועה בחלל. הכל נראה לא נכון, שונה. הכוכבים נראים מוזרים, אתה צף באופן לא ברור, ובאותו זמן מרגיש כאילו לחללית רצונות משל עצמה, או שרק מדובר בתנופה ממקודם, שהחלל רק מקל על הדרך? אי הידיעה הורג אותך, ואתה מנסה ליצור קשר אם הארץ, ומאבד אותו. שיגידו לאישתך שאתה אוהב אותה! אתה מנסה לומר, אך לא יודע אם הבשורה התקבלה. ברשרושים לא ברורים אתה שומע קטעי מילים המתסכמות לשאלה 'האם שומעים אותך?' אתה מנסה לענות אך חמצן לא נכנס! אין לך יכולת להוציא מפיך הברה בודדה. אתה רפוי, חסר יכולת תזוזה, כהות חושים ממלאת אותך כשאתה נחנק למוות.
ובתוך כל זה, איך היית מרגיש אם כל מה שמעניין את העולם שממנו יצאת זה איזו קבוצת כדורגל אתה אוהד?
כנ"ל לגביי.
על החתום,
מייג'ור טום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
