New Perspective

בשביל לחן מדהים שרועי כתב D:

שביל רצוף שלוליות של גשם,

אור פנס

מתמוסס.

רוח ערפילים קפואה בליל נושבת,

החורף

מתדפק בדלת.

אנשים תחת קורת ביתם בורחים מסערה,

הכוכבים בורקים לעיתם הלילה,

הצלול צח.

אור אפור אחרון,

גשם מלטף ורוח שנושבת.

באוויר יש צלילים,

שאיש אינו שומע, רק אני יודע.

אם הייתם שומעים עם המנגינה הייתם לבינים למה זה כל כך טוב.

_____________________________________________________________

היום היה היום הראשון שבו על אמת התחלתי ללמוד, היה מעייף כל כך! כולם נתנו מלא שיעורים והגרועה ביותר היתה המורה לביולוגיה שנתנה לנו עבודה בפאוורפויינט להגשה על מערכות בגוף האדם! עד כמה עוד יכול להתדרדר? יש בזה משהו אופטימי, שלא יכול להיות יותר גרוע, יכול רק להשתפר מעכשיו <:

אני לא יודעת לכתוב.