לעניין אחר, במחנה רונן היה מאוד נחמד. אני לומדת להסתגל לעובדה שיש לי כיתת בנות ורובן פאקצות, אך ורק חמישה בנים וכל השאר חברותי מהשנים הקודמות. במחנה מצאתי את עצמי המון מסתובבת עם השיכבה ופחות בכיתתי. הכרתי שני בנים ממגמת מוזיקה והיה מאוד נחמד איתם, הסתובבנו אני, פדון, נעם וחבר שלו, שאיני זוכרת את שמו. אני די חושבת שמתחיל להתבשל משהו בין פדון לנעם, אבל כל פעם שאני מעירה לה על זה היא מכחישה הכל או מתעצבנת עלי, אז הפסקתי להתייחס לעניין.
לוטן ומישל חברים. שניהם היו איתי בבית הספר הפתוח ואני ידידה של לוטן, עם מישל אני פחות מסתדרת אבל בשבילו אני משתדלת לקבל אותה. היה רגע מאוד מפדח כשדפקתי על דלת החדר של לוטן ועוד כמה בנים ופתחתי בלי לחכות מספיק זמן. מצאתי את לוטן ומישל בזמן התבודדות משלהם ומיהרתי לצאת. לצערי הם חשבו שמשהו מסויים חשוב קרה והפסיקו בעיסוקיהם על מנת לברר למה נכנסתי, ובבושה הגבתי שרק חיפשתי את נעם וחברו.
עם חציל היו כמה רגעים בשיחותינו שהבהירו לי שאינה רוצה לדבר איתי. היא היתה טיפה גסת רוח אבל אני מתארת לעצמי שזו סתם תקופה. אני מקווה שזה לא קשור בי. עם שאר החברות הכל היה טוב, היה מאוד משעשע לצחוק על פדון בקשר לפוביות הנמלים שלה (והחדר שלנו היה מפוצץ בהן!) זיגי גרמה לי למועקה בהתחלה, כשראיתי שלא ממש התחברה לילדים מכיתתה, אך מהר מאוד היא מצאה את מקומה והתחילה להשתלב.
בכיתה שלי יש ילדה ערסית שאני לא מצליחה לסבול. היא אגרסיבית וצעקנית, מדברת מהר באופן מחליא והפלסטיות שבה דוחה. היא ניסתה ללמד את כל הבנות ריקוד זונות שמתופפים בו על החזה והיריכיים, ומשום מה כולם התלהבו מלבדי ומלבד חברותיי. בערב היה מופע שיכבתי, שכל כיתה הופיע בריקוד ו קטע מסויים שקשור לסרט. אנחנו היינו אמורים לעשות משהו שקשור לג'יימס בונד, אך נחשו מה הריקוד הלא קשור לסוכנים והפאקצי להחריד שעשינו?! בדיוק. לכן הברזתי משם בטענה שיש לי כאב בטן ונשארתי בחדר. חילקו שם חולצות של מחנה רונן ולמזלי כולם חשבו עלי, והביאו לי שתי חולצות של המחנה. משתלם להבריז לפעמים, הלא כן?
במחנה היתה פעילות מגמות ולנו, מגמת אמנות פלסטית, נתנו משום מה לצייר. רכזת המגמה הביאה צעצועים של ביתה וקלפי חיות אינדיאנים שהיינו צריכים לבחור כל אחד באקראי שניים. מהצעצועים הכי התחברתי לבבושקה ומהקלפים יצאו לי שני מכרסמים, משפחת החיות השנואה עלי. בפעם השניה בחרתי בקפידה את החיות, לקחתי עכביש ועורב שחור (טיפה יותר גדול וחכם מהעורב הרגיל). בהסברים של שתי החיות היה כתוב יחודיות, חופש יצירה ודברים בגנון הזה, התאים לי. ציירתי בבושקה עצובה, שמשתי עיניה יורדים פסי דמעות אדומים מדם, עם עיני עורב שחור, שהחיבור שלה קשור בחוט. החוט מתקדם עד לקצה הדף עליו ציירתי ומשם הוא מתחבר לעכביש ענק, שחור, שעיר ובעל בטן ענקית. כשמסתכלים על הציור רואים קודם כל את העכביש משום שהקונטרסט בו קיצוני מאוד, וכמו ברקע רואים את הבבושקה המדוכאת, פרי שמונת ידי העכביש.
אתמול בלילה היה לי חלום מאוד מיוחד. משפחה עשירה בתקופה נושנה המדברת על מעשים נוראים המתרכשים בזמן האחרון, ביניהם נערה גבוהה, רזה ובעלת שיער זהב המגיע עד לאחרי מותניה, גבר בגיל העמידה ממוצע קומה ומשקל בעל שיער אפור גלי המתחבר לשפם וזקן היורדים עד לאמצע צווארו, ועוד אנשים שאיני זוכרת במדוייק. בחלום אני רואה אדם מצוטט להם, בהתחלה בחלום ה"מצלמה" היתה מפוקסת על העין שלו שהביטה באנשים דרך מנעול, עיין מבריקה מרוב שהיא לבנה, כשנימי דם זעירים מרשתים אותה בחולניות, העיין חומה בהירה כל כך עד שזה מפחיד, והאישון קטן ומטריד. רואים את הפנים של הזר, המון זיפים שחורים\אפורים ומחוספסים גדלים על סנטרו ולחייו, שיער שחור עד הגב מלא קשרים וטיפה שומני, לבושו בלוי חום-אפור וקרוע. הוא צוחק בזדון ואז התעוררתי.
מעניין, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
