אני כל כך מפחדת שאגרר לאנורקסיה. עכשיו, כשאני לא מרגישה טוב איני אוכלת. זה מובן, אם אוכל גופי יקיא את האוכל, קיבתי אינה מסוגלת לעכל דבר, אך עכשיו אני חושבת שזה תירוץ מושלם כדי לא לאכול ועם כן, אז ממש מעט. אני יודעת שהמחשבה חולנית לכן אני משתדלת להימנע ממנה, אך הרעיון קורץ לי, וזה מפחיד אותי.
אני לא רוצה לגמור כאנורקסית או בולמית, אבל אני מודעת לנטייה הזו בי. ערכי העצמי נמוך ואיני מרוצה מגופי. הנתונים הם התחילתיים במחלות הנפשיות האיומות האלו ואיני רוצה לקחת חלק בזה. יש לי חברות שחולות באנורקסיה, אני יודעת איך זה מקרוב. הן מקללות כל יום נוסף, החיים הופכים להיות נוראים. אני מפוחדת מהמחשבה שזה יכול לקרות גם לי.
קארן קרפנטרס, האנורקסית הראשונה שמתה כתוצעה מהמחלה, העלתה את המודעות לאנורקסיה ושרה מדהים, אחת הזמרות האהובות עלי. יהי זיכרה ברוך.
