ביקשתי לבת מצוותי מסבי גיטרה ועד היום לא קיבלתי אותה, למרות שהוא נענה בשמחה לבקשתי. חברתי טסה לחו"ל לחודש והשאילה לי את הגיטרה שלה, עכשיו אני חושקת בגיטרה משלי כל כך!
התקשרתי לסבי והסתבר שגיטרה שהיתה של דודתי מחכה רק לי, ושלוש שנים (אולי אף יותר, היא לא היתה בשימוש בערך עשרים שנים) שהיתה מיועדת לי אך חיכתה בביתו ללא שימוש. מדוע לא אמר לי לקחתה? מדוע הייתי צריכה להיות מנומסת, ולא לדרוש את הגיטרה שלי? (שלא לדבר על שאר ימי ההולדת, שמהם הוא כבר התעלם מקיומי). אני מודעת לעובדה שמשפחתי קמצנית גם כשיש, אך אני מוטרפת מבזבוז הגיטרה בכל הזמן הזה.
אני עדיין מנסה להוציא צליל נקי, הורגת את אצבעותי ומשאירה עליהן סימנים עמוקים מהמיתרים, כריות האצבעות נהיות אדמומיות ושורפות. אני נשבעת שלא אפסיק לנגן עד שאהיה חסינה לכאב, עד שאצליח להפיק מוזיקה אמיתית.