לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

New Perspective


כינוי:  Not a Chance

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

גיטרה


ביקשתי לבת מצוותי מסבי גיטרה ועד היום לא קיבלתי אותה, למרות שהוא נענה בשמחה לבקשתי. חברתי טסה לחו"ל לחודש והשאילה לי את הגיטרה שלה, עכשיו אני חושקת בגיטרה משלי כל כך!

התקשרתי לסבי והסתבר שגיטרה שהיתה של דודתי מחכה רק לי, ושלוש שנים (אולי אף יותר, היא לא היתה בשימוש בערך עשרים שנים) שהיתה מיועדת לי אך חיכתה בביתו ללא שימוש. מדוע לא אמר לי לקחתה? מדוע הייתי צריכה להיות מנומסת, ולא לדרוש את הגיטרה שלי? (שלא לדבר על שאר ימי ההולדת, שמהם הוא כבר התעלם מקיומי). אני מודעת לעובדה שמשפחתי קמצנית גם כשיש, אך אני מוטרפת מבזבוז הגיטרה בכל הזמן הזה.

 

אני עדיין מנסה להוציא צליל נקי, הורגת את אצבעותי ומשאירה עליהן סימנים עמוקים מהמיתרים, כריות האצבעות נהיות אדמומיות ושורפות. אני נשבעת שלא אפסיק לנגן עד שאהיה חסינה לכאב, עד שאצליח להפיק מוזיקה אמיתית.

 

נכתב על ידי Not a Chance , 17/7/2009 23:43   בקטגוריות אופטימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNot a Chance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Not a Chance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)