כמה דברים לפני הקטע הבא:
ראשית, זוהי הצגה שאני משחזרת של חברתי הטובה פדון, שהחליטה להמציא על המקום סיפור הזוי, והיא היתה צריכה להכניס לסיפורה "עוגן" ו"לימונצ'לו".
הקטע הנו סוטה באופן חולני במקצת, ותכניו הומוסקסואלים מובהקים. המלצה חמה להומופובים שביניכם, התרחקו מהקטע, לטובתכם האישית.
לסיכומו של דבר, רבותי וגבירותי, תהנו ^^
על ספינת פיראטים חי לו קפטן שחור-הזנב, שמאוד התבייש בזנבו. הוא היה גבר גברי ונאה, קומתו גבוהה, שיערו שחור ועורו שחום. היו לו אוזניי חתול שקנה ביפן, בשביל להתאימם לזנב. יום אחד, קפטן שלומקל'ה שחור-הזנב קם ממיטתו, לבש את חולצתו הלבנה ומוכתמת יין, את מכנסיי העור השחורות שלו, נעל את נעלי הקפטן שלו על מכנסייו, ושם עליו את ג'קט האופנועים המודרני ממוסקבה ויצא מחדרו, זקוף גו. הוא התקדם לסיפון ספינתו, הניח ידיו על המעקה ואמר בקול רם: "יוספה, בוא!"
מירכתי הספינה הגיח יוספה, שיערו החום התנופף מאחוריו, והוא נתן לחבילתו להובילו קדימה, וכמעט הגיחה מבעד לחצאית המיני הלבנה שלו. נעלי העקב הורודות שנעל השמיעו נקישות על ריצפת העץ כאשר התקדם, והווסט השחום שלבש על חזו החשוף נראה לא קשור באופן מוחלט לשאר הופעתו. יוספה בא בסערה לשלומקל'ה ואמר: "מה קרה שלומקל'ה? מה קרה?!"
"אני מאווווווווווד כועס!" נהם שלומקל'ה שחור-הזנב בזמן שהסתובב לכיוון יוספה, מביט אליו מלמעלה במבט מזלזל.
יוספה הבליט את צד מותנו, והניח כמה אצבעות על פיו בעלבון נשי כאשר הגיב: "זה לא מקובל עליי איך שאתה מתנהג אלי, שלומקל'ה, זה מאוד מעליב. פגעת ברגשותי, אתה קולט? ברגשותי!" קולו היה חנוק מבכי מתפרץ.
שלומקל'ה שרק שריקה גברית ועמוקה עם שתי אצבעות בפיו "שררוקוקקקקק" והרים זרועו לאוויר. במהרה הגיע מושיקו, תוכי המחמד שלו, ושלומקל'ה לחש למושיקו: "סתכל על יוספה, איזה נקבה הוא, רד אליו, למד אותו להיות גבר. עשה אותו לגבר." הקפטן הלך, והשאיר את מושיקו הממושמע שהתעופף ליוספה, ששילב את ידיו בנשיות והביט לצד השני. מושיקו התעופף לידו וחיכה שיוספה ירים את זרועו, על מנת שיוכל להתיישב עליה, אך יוספה התעלם ממנו לגמרי. למושיקו לא היתה אפשרות נוספת מלבד להתיישב על כתפו של יוספה, שנרתע בבהלה ממגע התוכי המסכן, וצרח בקול גבוה לאמו. שלוש מנוצותיו הצבעוניות של מושיקו נשרו ממנו ונדבקו לווסט של יוספה, והוא נשכב על הרצפה, דימם. יוספה הלך האיטיות מהוססת למושיקו והטיף לו מוסר על שבגללו הווסט שלו מלוכלך, ושנעל העקב ורודה מוכתמת מדם התוכי המסכן, אך במהרה דעתו הוסחה למשמע קולו של שלומקל'ה, שנאבק בגלגל העוגן של הספינה שניסה להעלות, וביקש את עזרתו. ליוספה היה חשק עז לרקוד בלט, ובמהירות הוא נענה לדחף, וכאשר הזיז את רגלו, בטעות מושיקו הועף לקצה השני של העולם.
יוספה הלך לפינה ושייף את ציפורניו במשייף ציפורניים, ושמע מדי פעם את נגיחות שלומקל'ה מהאומץ הדרוש להזיז את העוגן. בשלב מסויים יוספה התלונן על ציפורניו באוזני הקפטן שחור-הזנב, וביקש ממנו לקנות לו משייף ציפורניים חדש ומשופר. הוא התחיל להראות לו את האיזור שהיה משוייף יתר על המידה בגלל המשייף הגרוע, אולם הקפטן, בקול עצור נהם: "עזוב אותי!"
יוספה הלך, המום ונעלב לקצה השני של הספינה, ושלומקל'ה, שלא רצה לפגוע בחברו, הניח קרש על הגלגל והלך להתפנות ליוספה.
**צנזורה**
ההמשך סוטה מידיי ובקיצור הקפטן הפך להיות נשי כיוספה, ושניהם רמזו זה לזה שהם מעוניינים, עד שיוספה היה ישיר מידיי והפחיד את שלומקל'ה (הסטרייט). שלומקל'ה התיישב בכיסאו, וניסה להתעלם מיוספה שניסה לעודדו, ולבסוף, שחור-הזנב שרק למושיקו, שהתעופף לזנבו, השניים התאחדו מחדש, מושיקו הפך לאנושי בצורת בקבוק לימונצ'לו (אנושי ולימונצ'לו לא ממש מסתדר לי בראש, אבל בסדר), ומושיקו אמר לקפטן שיש לו משהו מאוד טעים לתת לו.
הסוף.
נ.ב: כאשר פדון הציגה זאת, זה היה הרבה יותר משעשע ואני ניסיתי להמחיש עד כמה שאפשר, ללא הצלחה רבה, את הנעשה בחדרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
