היום ג'ייקוב בא אלי. התירוץ היה למידה לבוחן, אבל זה לא הלך, היה גרוע יותר.
הוא רק הגיע ואמר שהבית שלי אפל מידיי ומוזר. הוא לא היה מסופק והדבר העיק עלי עד מאוד. בנוסף, הוא היה דבוק למחשב שלי, במסנג'ר שלו ובפייסבוק עם בנות שלטענתו היו "כוסיות". כמה משפיל. ניסיתי למשוך אותו הרבה מן המחשב, אך הדבר לא הצליח, והוא רק סיפר לי על כל הבוסטוניות שהוא מתכתב איתן. כך התברר לי עניין החברה, שמסתבר שהיא היתה במשלחת בישראל, הם חברים שבוע בלבד והיא הולכת להגיע לחופשה בישראל בחופש הגדול.
דיברנו על כל מיני דברים לא חשובים והיה בינינו קיר קרח עצום. אני יודעת זאת וידעתי גם קודם, הוא לא בשבילי. אני מודעת לעובדה שרמת האינטיליגנציה שלי גבוהה בהרבה משלו, שאני הולכת להתקדם בחיים לאומתו. אולם, הוא גורם לי להרגיש כל כך נחותה לידו, אולי זה בגלל החיצוניות, הידיעה שהוא גבוה, רזה ביותר ושחום, ואני ממוצאת, מלאה ומכוערת. אני עם כל כך הרבה פגמים לאומתו. הוא גורם לי להרגיש שמנה ממה שאני, דבר שמכאיב לי ביותר במראה החיצוני. אך זה לא כך עם שאר הבנים שאני מכירה, גם אם הם רזים וגם אם שמנים. רק לידו אני מרגישה כמו גלי שומנים המשתפכים ממני והידיעה הזו מעציבה אותי. אני מודעת לעובדה שאני לא שמנה, אבל הוא גורם לי לראות בדרך שונה.
כמו כן, גם בעניינים אחרים אני מרגישה נחותה לידו, הוא, הערס המושלם לידי, המוזרה הזו. אני יודעת שמגיעה לו מישהי אחרת, ולי מישהו אחר. אז למה, משהו יכול להסביר לי, אני כל כך נמשכת אליו?
(ציירתי בזמן שהיה אצלי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
