אחד באפריל היום, וכבר עבדתי על כמעט כל החברים שלי (או לפחות אלו שהחשבתי אותם לחברים שלי עד שהם ניתקו לי בפרצוף), והיה ממש נחמד ^^
כתבתי לכולם באסמסים ששברתי את המרפק (פעם שנייה, ועל הראשונה אפרט בהזדמנות), והצאתי להם לבוא לארח לי לחברה בבית החולים רוטשילד. כמובן שמרוב חכמתי זה היה אמין, וכולם ישר התקשרו ורצו לבוא לבית החולים XD
ברגע שהזכרתי את המילים "אחד באפריל", שמעתי דרכים שונות ומשונות בהם הם מתכננים את הוצאתי להורג.
היה משעשע במיוחד.
להן כמה שיחות נחמדות במיוחד:
שיחה 1:
אני: "הלו?"
ניצן: "היי! וואי, איזו מסכנה.. את רוצה שאבוא? כמה זמן תהיי בבית החולים?"
אני: "אחד באפריל היום, וזה יכול להיות נחמד"
ניצן: "אבל את בסדר? להביא לך משהו?"
אני: "זה בסדר.. אחד באפריל היום.."
ניצן: "כן.. (כעבור שתיקה קלה), מה?! כלבה! כלבה! כלבה! רציני את בסדר?"
אני: "כן, הכל בסדר, ותודה, גם אני אוהבת אותך"
ניצן: "רגע, איך היד שלך?! לא שברת אותה שוב?"
אני: "לא, הכל בסדרא איתה"
ניצן: "תישבעי"
אני: "נשבעת"
שיחה 2:
* אסמס: זיגי: "אוי לא! בטח שאני אבוא. כמה זמן תהיי שם? >:" *
זיגי: "את בסדר?!"
אני: "כן, הכל בסדר, אחד באפריל עכשיו."
זיגי: "הכנסת אותי לפאניקה רצינית עכשיו!"
אני: "סורי ><""
זיגי: "אז הכל בסדר? עמדתי להתקשר לאמא שלי, להודיע לה שאני באה לרוטשילד עכשיו"
אני: "וואו, בטח היית ממש לחוצה, אני מצטערת"
שיחה 3:
* אסמס: אלון: "אני אצל קמינסקי (איתן)... יש מצב נבוא אליך עם ניצן אבל יותר מאוחר?" *
אלון: "הלו. את בסדר?!"
אני: "אמ.. א ממש.. יהיה יותר טוב.. אחד באפריל"
אלון: מה?! אני אחנוק אותך! אנחנו חייבים להיפגש בערב"
אני: "ואז תחנוק אותי? אני אוותר. טוב.. נקבע כבר משהו"
*ואז סיפרתי לאלון את השיחה עם ניצן, והוא חשב שיש לה בעיות אישיות קשות XD*
עד כאן להיום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
