Mediocrity
|
 כינוי:
בת: 38 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
Wonder why I'm so caught of guard;
מתתי לידך לא פעם אחת.
היינו צריכים להחליף תפקידים.
אתה תהיה לא חוקי ואני מתגייסת כדי לצנוח.
"תחכי לי?" "כן" הבטחות מפוזרות ללא שום כיסוי ונאיביות של גבר אחד. קשה להאמין אה? השארתי את היתד נעוץ בראשך. הייתי חיוורת. אבל ידי יציבות מאבן.עת חייכתי אל גופתך. גבר - שר מלחמה.ועכשיו אני,הקטנה, הנשכחת. עכשיו אני מבין שנינו - החזקה.למראשותיך ישבתי והבטתי בחייך האוזלים.על כל טיפת דם וזיע שריר.הבט אל המילים שנכתבו על הקיר מעליי. -זהירות מוקשים- הקהות מתבקשת, כי אתה תבין ,כשתוסר המסיכה רגשי הנחיתות שלי יצמידו אותך לפינה. ומה עכשיו? יעלי.
| |
תמיד תהיה.
- "אני זקוקה ליום חופש."
- "יום חופש, בשביל מה?"
- "בשביל לשתות ...אני מרגישה את הצורך לעסוק קצת בשתייה. למעשה, אני מרגישה צורך למרר בבכי אבל עושה רושם שצינורות-הדמעות שלי, גאות מידי בשביל זה. אז אני אעסוק בקצת שתייה במקום."
- "מה, אין הרצאות חשובות היום?"
- "לא. בגלל שאני חושבת שאלוהים יודע, שאני צריכה לעסוק בשתייה היום."
ריאקציה של רגש עז שמלווה בבערה מצפונית גדולה , שתשרוף ותאכל כל מה שנבנה ותוכנן ותוכנת על פי ההגיון הקר.
אז ישרפו את כל מגדלי המחשבים ואת כל אוצרות התבונה והאינטיליגנציה המלאכותית. ויטעו שוב את היערות שנכרתו ונעקרו... וישתלו ירקות אורגניים ויקדישו את שעות הפנאי להיזכרות באלה שראויים להיזכר.
עד כאן. ומכאן והלאה.שקט. שקט קטיפתי עמוק. דממה מאופק המחשבה עד אופק הזיכרון.
מה שעושה אותנו אנושיים זה מה שאנחנו כן יכולים לשלוט בו.
אחרי הסערה, אחרי המהומה, אחרי שלהט הרגע חלף, אנחנו יכולים לנסות להרפות ממה שהיה. כפי שאמרתי...
העלמויות מתרחשות. כאבים דועכים. דם מפסיק לזרום. ואנשים... אנשים נמוגים.
-"כשתעלי לשם, פשוט דברי מהלב."
-"או, יקירתי, הלב הוא איבר, הוא פועם, הוא מזרים דם, הוא כושל מפעם לפעם, לעומת זאת הוא לא מדבר,אין לו שפתיים קטנות עליו, או שכן?"
אור-ניאון כספי , לבן, קסום כהזיה... נשפך על הכל. ואין קול ואין שאון.
ועוד מעט כהרף עין יתחלף האור האדום והסוף הוא ההתחלה וההתחלה היא הסוף. סוף. זה הכל.
ויש בי עוד כל כך הרבה.. אבל אני.. אני עצמי.. נעלמתי..
שום דבר כבר לא שלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
