Mediocrity

אני יושבת בדירה ותוהה מה לעזאזל לעשות. לפתח את הצד ה"אומנותי" שבי, לבהות בטלוויזיה (לא מצאתי את השלט), לנסות ללמוד סווהילית מקלטות לימוד עצמי, מה?!?~

סלח לי שאני נעלצת לקטוע אותך, פנתה אליו. פשוט לצלילים יש משמעות אין סופית כשאתה טמון בראשי.

'ותגיד... אם באיזה יום גרוע במיוחד, באמצע פברואר, כשעץ גדול ייפול על עמוד חשמל ויעשה קצר בכל העיר... אתה לא תהיה כאן? מה אז?!! אני אקפא לי למוות כמו מוכרת הגפרורים הקטנה מהסיפור של אנדרסון, ואתה בטח תהיה באיזה נופש בקריבים שותה ~ מאי טאי ~ על החוף? '

אני עדיין נמצאת במצב של ~מההההה?!?!?~

בעצם אני כבר לא מחפשת שום דבר, רק הסחות דעת, ~ במוח שלי יש רק וואקום ~.

אני חושבת שאני אמשיך לחפש את השלט..."

וכרגיל: שום דבר כבר לא שלי.