הזמנה אל תוך הבור

העולם נע בקצב מואץ בתוכי

עד שלפתע נוצרת עצירה. כמו יש בי קול שאומר 'עכשיו יותר מידי'.

הכל ממשיך להסתחרר תחילה אבל הגוף דומם,מתבונן במתרחש בדרך לרגיעה המיוחלת.

כשמסתובבים ומסתחררים אין פרטים בודדים,

כי אם נוצרת אחדות מעורפלת של צבעים

ואז בעצירה נוצרת התמקדות

ביופי הייחודי של הפרטים הקטנים.

השילוב ביניהם הוא יצירה אלוהית.