אני יודעת שאתה חוזר
אבל כל הטיולון הזה אפוף במשהו לא טוב
מעל כל המטרות הטובות שלך
אני המפונקת אשב כאן
לבד
בלעדייך
בלי הריבים שלנו
בלי הבלבולי שכל שלך
בלי החפירות הקבועות
השיחות שלא מובילות למסקנה
הבדיחות הטיפשיות
הזכרונות הצורבים
האהבה
אל תעזוב אותי
זה המון זמן
בלעדייך גם שבוע קשה לי
אבל רק כשאתה נוסע
אני יכולה לסוע
את כזאת אגואיסטית אני ממש מתעבת אותך לפעמים
מה אעשה ? כזאת אני
אבל תפסיקי לבכות, זה קשה גם לו
אני יודעת את זה, את חושבת שאני לא יודעת, אבל הן מגיחות מעצמן, לא מתיעצות, גם כל המילים האלו, וההבעות
אז תתחילי לשלוט בעצמך, אני יודעת שאת רוצה להיות אבל את כבר לא ילדה קטנה, תבכי כמה שבא לך אחרי שהוא יסע, או לפחות לא בפניו
אבל אני בוכה רק לו, רק הוא מגיב כמו שאני צריכה שיגיבו, כמו שאני מקווה שאצליח להגיב בעצמי בעתיד
אני יודעת שאת רוצה להפסיק, אבל תשתדלי יותר, שתינו יודעות כמה את עייפה, אבל מגיע לו שתשתדלי
בלי בולשיט
לא הפעם
אצליח, לא אשתדל
הפי פייס און, שינוי גישה, גם הוא צריך חופשה
הכותרת החדשה של הפוסט - תסע