לחלום רחוק

ואני חושבת לי כמה זמן אתה חיית עם מסיכה

חיוך גדול ועיניים כחולות (כמעט בצבע של השמיים) שמסתירות כל כך הרבה כאב

אתה כזה חסר לי עכשיו, חסר לכולנו.

"טוב...זה היה אמש אני דיי חושבת שלפנות בוקר.

סבא שלי היה בבית חולים [אני לא יודעת מה הסיבה המדוייקת] אז הלכנו לבקר אותו.
כשבאנו אחרי כמה דקות פתאום שמנו לב שאתה שוכב לידו.
היית ממש מוזר.. ז"א דיברת והיית בכרה מלא, אבל דיברת שטויות.
בקיצור.. אמרו שאתה ממש חולה סופני [אין לי מושג באיזו מחר] ושאנחנו אלה שנקבע האם להרדים אותך.
פתאום אורה, מוגה, עידן, סער ואבא שלך צצו- הם החליטו שצריך להרדים אותך...וככה גם אמא ואבא שלי.. ואפילו אמיר.
אבל אני ממש לא הסכמתי. אני פשוט איבדתי את השפיות שלי מרגע לרגע בניסיון להבין למה הם רוצים להרדים אותך..הם טענו שסבלת אבל היית בסדר גמור.

ואז שלחו לי הודעת אסמס מעצבנת וקמתי מהשינה..

הייתה עוד פעם שחלמתי עלייך אבל אז היית דמות קטנה בחלום.זה היה במסיבה..אני כמעט ולא זוכרת...אז זה לא כזה משנה.
והייתה עוד פעם.. לא ממזמן שחלמתי שישנו ליד איזשהו מרתף עם שירותים ודיברנו על הא ודא - זה היה דווקא חלום מגניב..
[אתה בטח חושב שאני ממש מוזרה...אבל זה פשוט בגלל שאני זוכרת את רוב החלומות שלי].

צ'או."