28-05-2011 08:22
טלפון משי. "אהה ?" "מה הולך ?"
סיפר לי על שבוע מילואים בנגב, בלי מקלחת ובלי תלונות. "היית חייב להתגייס לקרבי, האא ?"
שי: "שומע ? בא לי לשים סטירה לאחותי"
זהאני: "מה אחי"
שי: "אחותי פגשה את אילנה בפסטה מיה והחליטה שהן צריכות לדבר"
זה אני: "האא ? אילנה בפסטה מיה ? היא לא נושמת תוך כדי משמרת."
שי: "זהו היא בדיוק ירדה"
זהאני: "נו .."
קיצור, תובנות מהשיחה : היא ממש מתגעגעת. עדיין, היא החליטה להיות חזקה.
אחות של שי אמרה לה שנראה לה שגם אני מתגעגע.
מה ??
תגידי שיצאתי עם מישהי אחרי שבוע. תגידי שזיינתי כבר חצי תל-אביב. תגידי שאני יוצא עכשיו עם סטודנטית לפסיכולוגיה.
אל תגידי שאני מתגעגע !
לא ישנתי הלילה. חלמתי על אילנה. ועל עמית. ועל אילנה. ושוב על עמית.
השתעשעתי ברעיון שמיהו ידליף לאילנה שיש לי מישהי חדשה, אולי היא "תתפלף" בחזרה.
לא בא שהיא תחזור בגלל זה. בא לי שהיא תאכל את עצמה. על הפרידה. על אילת. על החיים הריקים שיש לה עכשיו בלעדיי.
מצד שני.. עמית. אנלא יוצא איתה בקטע אנוכי. באמת בא לי עליה. נראה לי.
אני חייב להפסיק לנתח.
בא לי לשים לאחות של שי סטירה.
08:45