21-05-2011 23:05
יצאנו אתמול לרוטשילד'ס קיטשן, קוראים לה עמית.
אחרי נשיקת "מסיבת כיתה" שהייתה בדייט הראשון והלחי שקיבלתי על המדרגות ברקנאטי - הגעתי עם אפס ציפיות וחשק מינימלי.
החיים מפתיעים. אז היא לא הייתה הנשיקה הכי טובה שלי - אבל נפתחה קצת יותר.
האמת, יש לי תחושה טובה לגביה. היא מתחילה להיות קצת יותר מבחורה טובה על הנייר.
מהמילים שלה נראה שהיא תפסה כבר מי אני בערך.
את רותם, הייתי צריך לשכנע שאני לא בן זונה. עמית הבינה את זה תוך כמה שעות.
האמת שאני לא מצליח וגם לא רוצה - להוריד את הידיים שלי ממנה.
נראה לי שיש לי דפקה רצינית, שאני כל הזמן חייב מגע. לאיודע למה אני עושה את זה. מקווה שזה לא יבריח אותה.
עדיין ג'נטלמן, לא נוגע איפה שלא צריך לגעת.
היא יותר יפה בעיני ממה שהייתה בדייט הראשון. טעם נרכש.
קשקשנית. נמשים. שיער חום, רך. שפתיים חשוקות, חצי מלאות. חיוך נבוך.
מקווה שאנ'לא משלה את עצמי. שוב מתאהב בקונספט של חברה ...
עוד לא סיפרתי לה על אילנה, מקווה שזה לא ירתיע אותה. גם לה היה חבר רציני. הם היו בתאילנד. מספיק רציני.
אני לא צריך להרגיש אשם שיצאתי ממערכת יחסים ארוכה, נכון ?
נכון.
23:26