המשך מהפוסט הקודם
29-04-2011 12:08
סיפרתי לה על כל הדברים ה"חדשים" שאני עושה: ספורט, ספרים, כתיבה, לימודים - חצאי אמיתות כמובן.
אז היא שאלה: "מי זאת רותם ?".
קשה להסתיר קשר עם פסיכית. היא כותבת לי על ה"וול" בלי הפסקה. אני בתגובה מוחק לסרוגין, כשנוח לי.
עניתי בנחרצות ש"עד החיים האישיים שלי"
היא אמרה שהיא מפרגנת בכל אופן. אמרתי שאם זה היה ההפך, ממש לא הייתי מפרגן.
זרקתי עוד שמן למדורה ואמרתי שאני לא מתגעגע לשכב איתה.
זו האמת, אבל זו האמת רק בגלל שאני מתעסק עם רותם און אנד אוף כזה.
אמרתי לה שאני מתגעגע לישון איתה בלילה, לדבר איתה כששנינו חצי ערים חצי ישנים - ללטף לה את החזה, את עצם הבריח ..
רגע טהור של אמת.
היא בכתה. יש אלוהים.
קשה לסחוט ממלכת הקרח הזו רגש. הראש שלה חזק מידי בשביל זה.
יצאתי מעודד. לא איבדתי אותה.
לקראת הסוף, היא דיברה על זה שהשיחה הזאת היא סוג של קלואוז'ר ועוד כל מיני שיט שבחורות אומרות לעצמן על מנת להרגיש טוב.
התגעגת. תודי.
הלכתי לישון מעודד. כתבתי בבוקר שאני מקווה שלא פגעתי בה או משהו. עוקץ. מזכיר לה שהיא בכתה, שהיא מעורבת רגשית.
מאחל לעצמי בהצלחה עם הסיפור הזה. תהליך ארוך.
האמת אני מקווה שאכיר מישהי רצינית וירד לי מאילנה. זה לא בריא להיות תקוע בעבר, לא?
12:14
בבלוג זה
בכל הבלוגים
