29-04-11 11:43
"בוא", היא כתבה. ב12:30. הייתי ב"המינגווי", היה מחניק. יותר מידי אנשים, מלא פרחות. הערב אבוד אניווי.
בקודים של רווקים רווקות, אם בחורה שיצאת איתה ואתם כבר לא, והיא שולחת לך "בוא" - זה אומר בוא תתן לי, לא ?
דיברנו דקה בטלפון, היא אמרה - "אתה יודע שלא ייקרה כלום, נכון ?" הנהנתי. נסעתי.
האמת, אסור לזלזל במילים. הייתי בטוח שיהיה משהו. היא הייתה קרה. ראתה "איידול" על הספה ולא ממש התעניינה בי.
זונה. אסור לזלזל בקודים.
"בוא נעלה אליי לחדר".
מתחמם.
"תחבק אותי".
מתקרר.
"תלקק אותי".
מתחמם.
"דיי".
מתקרר.
נשארתי אצלה עד יותר מידי מאוחר, בלי הצדקה אמיתית. שנאתי אותה כשיצאתי.
בצבא הייתי קצין, כזה שאוהב שליטה. אוהב להשפיע ולהתוות את הדרך.
במיטה, אני נמס לכל דרישה של אישה, לא משנה כמה אני מרגיש כלפיה.
אולי בגלל זה אני נוסע אליה. שתגיד לי "תחבק" "תנשק כאן וכאן" "תרד לי". מכור לכאב ?
נו טוב, לפחות לא בזבזתי ערב שלם.
בדרך חזור כמובן שהיו חילופי האשמות בהודעות: "אתה מרוכז בעצמך". "את כלבה". כרגיל.
נשבר הזין. כל פעם שאני גומר איתה היא צצה אחרי 24 שעות, שולחת לי הודעות, כותבת לי בפייס. היא רוצה שאשתנה ושנהייה ביחד.
חיה בסרט. לא ייקרה. היא לא שווה את זה.
כששכבתי לבד במיטה חשבתי שעדיף לי פשוט לכתוב, יש לי אפס ציפיות מהמילה הכתובה. היא לא תחזיר לי אהבה.
הבוקר קמתי ובהיתי בסימנים הכחולים שנשארו לי על החזה מהפעם האחרונה שהייתי איתה.
אינשאללה הסימנים ייעלמו וגם היא, תצא לי מהחיים.
עד הSMS הבא..
11:49
בבלוג זה
בכל הבלוגים
