איזה כיף זה התחלות חדשות.. 

אני חווה מגוון של רגשות בהתחלות חדשות .. התרגשות מהולה בפחד שגורם לי להיות מפוקסת בצורה מסויימת.

אני חייבת לומר שאני אוהבת התחלות חדשות .. התחלות בכלל זה משהו שגורם לי לחייך וזה לא משהו שהיה בעבר. 

תמיד אהבתי שינויים כי אני חושבת שזה עוזר לי לגלות בעצמי דברים שלא ידעתי עד לאותו רגע אבל הפעם זה אחרת

זה מגיע ממקום אחר. 

בעבר הרחוק שלי התחלות חדשות היו סוג של בריחה .. מסיטואציה לא טובה.. מאנשים שלא עשו לי טוב בחיים 

אבל איכשהו זה השתנה וההתחלה הזאת (הראשונה מזה הרבה זמן) מגיעה ממקום של השלמה , ממקום של בחירה 

ממקום שאני מבינה שזה השלב הבא של החיים שלי . 

אז נו .. אני מפסיקה עם הסיסמאות ואספר לכם מה קורה

מחר אני מתחילה עבודה חדשה !!

ולא סתם עבודה חדשה אלא כזאת שבחרתי כחלק מהשינוי שעשיתי בחיי

אם אתם לא זוכרים או לא יודעים אז לפני כשנה החלטתי לעשות הסבה לעולם הגיל הרך. 

ומחר, אחרי תקופת מעבר שבה טיפלתי בתינוקת מהממת שפתחה אותי לעולם חדש ועזרה לי לגלות כל כך הרבה דברים על עצמי

בייחוד כשאני בתהליך של לנסות ולהפוך לאמא, אני מתחילה לעבוד כמטפלת בגן. 

עכשיו זה אולי נשמע מוזר למה אני ככה מתרגשת מזה, אבל תבינו שזה חלק מהפאזל שכרגע נמצא לי בראש ולאט לאט מתחבר לו . 

העבודה בגן לשנתיים הקרובות יחד עם הלימודים שיתחילו עוד חודש בערך שני החלקים האלו פתאום מתחברים

ומתקבלת תמונה מלאה לגבי המשך או אולי צריך להגיד תחילתה של קריירה חדשה מלאה בסיפוק ואהבה והגשמה עצמית . 

זה מוזר לי כי זה משהו שהניסיון שלי בו הוא מועט אבל איכשהו מרגיש לי ביטחון גדול בעל שלב שקורה גם אם לוקח לו זמן 

וגם אם לא תמיד ברור לאן זה יתפתח. 

אז מה אני בעצם מנסה לומר פה.. אני לא יודעת איך אתם עם התחלות חדשות.. 

מה זה עושה לכם אם בכלל, איך אתם מתנהלים במקרים כאלה.. האם זה מפחיד אתכם, אתם נמנעים מזה , או נהנים מזה 

כמה שרק אפשר.. אבל אני יכולה לומר מהמקום האישי שלי .. התחלה חדשה שנעשית ממקום של בחירה אישית ולא ממקום של בריחה 

יכולה רק לעשות טוב..היא בטוח תיהיה לא פשוטה ההתחלה אבל איכשהו התחלות הם אף פעם לא פשוטות או קלות.

אבל אנחנו כאנשים יודעים או לפחות צריכים לדעת, למצוא במקומות האלו את הטוב

ולהבין שאם רק ניתן הזדמנות לסיטואציה החדשה גם אם זה מפחיד אותנו נקבל חזרה כל כך הרבה ורק נגדל ונתפתח ונגלה

על עצמינו  ועל אחרים כלכך הרבה.

שבוע טוב לכולכם :)

אני חושבת שהכותרת של הקטע כבר אומרת דיי הרבה לא? 

אבל בכל זאת כבר כמה זמן יש לי בראש מחשבות על זה והחלטתי לכתוב על זה ואולי משהו יתבהר לי שם בקודקוד. 

אפשר לחיות ללא ציפיות ? 

ציפיות מעצמנו ? מהחיים? מחברים  שלנו ?  מבני הזוג שלנו ? 

האם זה נכון לחיות ללא ציפיות ? 

הרי כל הזמן אומרים לנו שעם הציפייה תבוא האכזבה.. 

ומה אם נתאזב ? זה כל כך נורא? האם זה לא אומר שלמדנו משהו ועכשיו צריך לנסות דרך אחרת? 

צריך להתסכל על הבן אדם, האירוע , החיים בצורה שונה . לבחון את המצב אחרת ואז כן להצליח או להשיג מה שרצינו? 

אני מגדירה את עצמי כאדם של ציפיות.. אולי לא בצורה קיצונית אבל כן יש לי ציפייה מעצמי להצליח בדרך שבחרתי

יש לי ציפייה מחברים שלי ברמה מסויימת להיות שם בשבילי. 

ואני מניחה שכשתגיע האחת שלי אז ממנה גם תיהיה לי סוג של ציפייה להיות איתי, בשבילי, לאהוב אותי 

וכמובן שאני מניחה שאנשים מצפים גם ממני באותה מידה כל אחד בדרכו לא ? 

מהחיים הבנתי שאסור לצפות לכלום צריך פשוט לזרום איתם כי אף פעם לא ניתן לדעת מה יקרה, איזה דלת תיסגר ואיזה תיפתח

החשוב הוא שאתה, אני, אנחנו נדע לכוון את המצב למה שמתאים לנו, למה שמעניין אותנו למה שאנחנו מצפים שיקרה. 

ובזוגיות או בהתחלה של מערכת יחסים זוגית, מתי מגיע השלב שניתן לצפות למחוייבות? לתשובות לשאלות הקשות של האם את איתי או לא? 

לצורך להיות ביחד למרות כל הקשיים שקיימים וקיימים לא מעט קשיים בייחוד בגילנו :) 

אני לא מפחדת מאכזבה, ברור לי שאדע להתמודד איתה בצורה כזו או אחרת. 

כבר יצא לי להתמודד אם לא מעט כאלה בחיי; אם זה מהמשפחה שלי שלא תמיד ידעו להיות שם איתי במצבים לא פשוטים

אם זה מהחיים שהביאו לי לא מעט סיטואציות ומבחנים שרק לימדו אותי להבין שאין דבר ידוע מראש, ואם זה ממערכות יחסים של חברים או של בני זוג שהכיחו לי שלא קל ולא פשוט לסמוך על הקרובים אלייך וצריך תמיד להיות עם היד על הדופק. 

אז השאלה הנשאלת היא האם לצפות ואז מראש גם לצפות לאכזבה ? 

האם עצם הציפייה היא נכונה לנו ? לי ? 

האם זה משנה סוג הציפייה ? אם מאדם חשוב בחייך שהייתי רוצה ממנו משהו או

אירוע כזה או אחר שחשוב לך כדי להתקדם הלאה בחיים הלא פשוטים האלה? 

יש לכם תשובה ?  אפשר לשלוט בזה בכלל ? 

האם זה שאני מצפה ממישהו משהו זה מחייב מבחינתו או רק משהו שלי שאני צריכה להתמודד איתו ?  

האם להתעמת אם אותו מישהו על הציפייה שלי או שפשוט לעזוב את שזה ולתת לזמן לעשות את שלו ? 

וואוו כל כך הרבה שאלות ולא בטוח שיש לי תשובה להכל.. 

יודעת שאני אכן מצפה מעצמי לטוב ביותר.. 

להיות החברה הטובה, האחות הטובה, הבת הטובה, בת הזו הטובה, האמא הטובה המטפלת הטובה וכל מה שיקרה לו בדרך 

אני אכן מתאכזבת מעצמי לפעמים, כי נופלת באגו הפרטי שלי, בציפייה האישית שלי מעצמי מול אנשים 

אני אסביר.. לא כל אחד מצפה את אותו הדבר ולפעמים אני משליכה את הציפייה שלי מעצמי  כלפי אחרים וזה לא פייר 

אז יש כאן עניין של שליטה באגו, וויתור עליו לפעמים בשביל להצליח להשיג את מה שאנחנו רוצים מעצמנו ומאחרים.

לא משנה מה כל אחד מכם חושב על ציפייה או אכזבה אני חושבת שכדי שנוכל להפוך לאנשים טובים יותר חשוב שנדע מתי לוותר,

מתי לשחרר ומתי לתת לרגע לעשות את שלו. 

יום טוב אנשים:)