עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן.. 

ולא זה לא כי לא היה לי מה לכתוב.. תמיד יש לי מה לכתוב.. תמיד עוברים לי דברים בראש.

מחשבות, החלטות, דילמות.. לפעמים ללא הפסקה .. גם לכם ? 

הראש שלי לא מפסיק לעבוד בייחוד בתקופה האחרונה.. 

ולמה אתם שואלים?

אז ככה מאז הפעם האחרונה שכתבתי.. הרבה דברים קרו בחיי.. 

לווא דווקא כאלה שקשורים אליי בצורה ישירה אבל כאלה שמשפיעים עליי ועל היומיום שלי .

אחותי הקטנה.. שבגללה התחלתי את כל הבלוג הזה עברה תקופה לא קלה והייתי חייבת להיות שם בשבילה.

 וזה לא פשוט כשאני בעצמי נמצאת בתקופה מלאה באתגרים ריגשיים;

הלימודים שחיכיתי להם כלכך התחילו והפכו לחלק חשוב ורציני ביומיום שלי

העבודה שלוקחת ממני כוחות פיזיים בעיקר אבל גם נפשיים לפעמים,בכל זאת מדובר בילדים שדורשים ממך המון 

ואתה חייב לתת להם כי אין אפשרות אחרת במקרה כזה. 

וההתמודדות שלי עם הטעות של לחזור לקשר שעשה לי לא טוב בפעם הראשונה שזה נגמר.. 

כל אלו העסיקו אותי הרבה ומעסיקים אותי מידי פעם. 

ולמה זה ככה, כי כל החלטה שאני עושה משפיעה עליי ועל החיים שלי בצורה כזו או אחרת וכאן אני מוצאת את עצמי בעומס 

ריגשי שגורם לי לאבד פוקוס לפעמים ומביא אותי לנקודת של איבוד שליטה.. 

כבר אמרתי שאי בןאדם של שליטה

אז נכון שאני משחררת הרבה יותר מבעבר ונכון שלפעמים צריך לתת לדברים לזרום ופשוט לקבל את המצב כמו שהוא

אבל כשהכל קורה ברצף, בתקופה כל כך קצרה, אני חייבת להיכנס לפוקוס כדי לצאת מהטירוף הזה. 

פוקוס אצלי זה כינוס לעצמי שלי, מדברת לעצמי (הרבה), חושבת, מנסה להבין מה לעזאזל היה פה ואיך אני מתמדדת עם המצב. 

לפעמים זה לוקח לי יום ולפעמים יותר.. הפעם זה לקח לי כמעט חודש להתמודד עם כל הטירוף הזה ולחזור לאיזון.. 

אולי גם הגיל עושה את שלו.. בכל זאת חגגתי 37 לא מזמן.. 

אז מה אני אגיד לכם.. 

תשמרו על האמונה ותמיד תמיד תחזרו לפוקוס.. כל אחד בדרכו שלו

תדעו שתמיד מתישהו הדברים יסתדרו גם אם כרגע זה לא מרגיש ככה ..ותמשיכו לחזק את עצמכם במראה ובקול רם 

כי לא משנה מה קורה אתם מדהימים.. 

כן , כן, גם אני .. :)