i will always be your little star

מר מציל יקר.

אני לא יכולה להגיד לך את זה, אני לא יודעת איך תגיב. אני שונאת את העובדה שיש בינינו 7 שנים הפרש.

אתה עושה לי כל כך טוב.. אני רוצה לבוא לבריכה לראות אותך, לדבר איתך עוד קצת על שטויות. 

אתה מרגיע אותי. אתה אף פעם לא נותן לי לחשוב על הרע. 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותך.. ראיתי את המבט שלך.. המשקפיים שלך שהרסו אותי. אני זוכרת את הלא כל כך הרבה פעמים שדיברנו. וכמעט כל חיבוק שלך.

אני זוכרת שפשוט נפלתי עליך. מהתחלה, וניסיתי, כנראה שלא מספיק, לגרום לך להרגיש אותו דבר אליי..

לא ראיתי אותך בערך חודש. והנה אתה שוב חוזר לי לחיים. וזה עושה לי טוב. זה עושה לי רצון להשתנות. לטובה. להיות הילדה התמימה והיפה שאתה רואה בי, כולם רואים, אבל אתה מביע את זה בצורה שונה.

אני אוהבת את התמימות של הקשר שלנו. סתם לשבת במשך שעות ולדבר, ולדבר, על מטרות בחיים, על רוגע, על ספרים מוזיקה ועבודה.

החוכמה שלך הורסת אותי,המיוחדות כובשת, העיניים מהפנטות, והחיוך, כל כך מדהים, אני אוהבת לגרום לך לחייך, אני אוהבת שאתה מסתכל עליי "נשמה של ברבור" וליטוף.

לא התראינו הרבה, ואני לא יודעת איך, אבל הפכת לסם הכי גדול שלי. 

אתה מרגיע אותי. ואני צריכה אותך.

אני רוצה להשתנות.

בעיקר כי אני מודעת עצמי. מפריע לי מה שאני רואה בפנים. הרגשות שצפים על הדמעות שיוצאות, הדמעות שרק אני רואה. כי רק אני רואה את מה שאני באמת.

מפריעה לי העובדה שאני מעשנת, יש אנשים שהם פשוט מעשנים, וכיף להם והם לא מתעסקים בכל מה שקורה מהעישון. אני מודעת ואני מצטערת על הרגע בו הכנסתי את הסיגריה הראשונה לפה.

מפריעה לי העובדה שאני יכולה לשכב עם כל בחור שבא לי. ולא אכפת לי מאמצעי מניעה. מזל שלבחורים ההם כן.. אני לא מחכה לאהבה בשביל להיות עם גבר. זה מהנה, זה טוב, אבל זה לא זה.. 

נמאס לי שאנשים מוותרים עליי. ה אנשים היכ קרובים אליי לא מוכנים לעזור לי ולהחזיק אותי במקום, אפילו ההורים שלי.. אני כל כך הרבה פעמים לא נשארת לישון בבית. ולא ישנתי אצל בנות קרוב לחצי שנה.. וההורים שלי לא יודעים איפה אני ישנה, מה אני עושה.. איך הולך לי בלימודים ומי החברים שלי.. ההורים שלי לא מנסים לעצור אותי מלעשות שטויות.. ושלא תטעו, ותגידו שאכפת להם.. כי כשלבנאדם אכפת ממני, אני רואה את זה. וגם אפ היה להם אכפת באמת. הם כבר מזמן היו שמים אותי במקום, כי אלה הורים.. ויותר גרוע- הורים רוסים.

לאנשים לא אכפת לריב איתי. הם לא ינסו להשלים איתי. או לדבר.

אני מרגישה כל כך ללבד.. אין לי מישהו שאני באמת יכולה לספר לו אתה מה שיש לי בלב. או בבטן. חוץ מהבלוג שלי, שכנראה שאם לא היה לי אותו עכשיו היה כבר יורד לי דם מהידיים

נמאס לי שאנשים נדלקים עליי בגלל איך שאני נראית, או בגלל שאני יודעת לעשות מסאג' טוב. 

אני רוצה לפגוש מישהו היאהב אותי באמת. שיתקשר אליי כל ערב אפילו אם זה לשאול מה נשמע.

אני מצאתי אותו, נקרא לו ד'.. הוא משרת בשייטת.. וראיתי אותו פעם אחת

לפני הפגישה הראשונה שלנו דיברנו דיי הרבה. ואז יצאנו.

ישבנו בבר, טיילנו קצת.. ונתקענו בעיר. נכנסנו לקניון פתוח (יענו רחוב ענק ענק ענק עם מלא מלא מלא חנויות בסגנון פולו זארה דיזל וכו..) וישבנו במעלית, כי היה שם חם. סביבות 3 שעות.. התנשקנו והיה כיף.. הוא אוהב מוזיקה שאני מאוד רוצה להכיר, הוא חכם, ספורטאי ומעניין.. הוא תמיד מתקשר אליי ואנחנו מדברים המון. יש לו ריח טוב והיה לו עגיל בפטמה, הוא אוהב טיולים, וכשהוא חיבק אותי- רציתי להשאר בידיים שלו לנצח..

למה אני לא איתו? כי אני מפחדת.. כי אני יודעת שאני אתאהב בו,, שהוא מושלם. מצחיק..

אם אני אאבד אותו, יקח לי הרבה יותר זמן להשתקם מהפצע הזה מבדרך כלל.

אני חושבת שאני אשאיר אותו לעוד שנתיים.. גם ככה הוא יוצא פעם בשנה ואני אשמור עליו שלא יפגוש אפאחת אחרת :)

החלטתי שאני יכולה להשיג מי שבא לי.. לא רק בגלל איך שאני נראית, גם, אבל לא רק.

יש לי אופי כל כך מגוון. שמצד אחד כל כך קל להתחבר אליו, כל סוג של אנשים. אבל מצד שני זה כל כך קשה. כמעט בלתי אפשרי..

אני משתנה, שום בן לא יגע לי יותר עד שאני באמת באמת ארגיש שהוא אוהב אותי. אני מתרחקת מכל בנאדם שאי פעם וויתר עליי, אני מפסיקה לעשן וחוסכת לאופנוע ורישיון. אני רוצה לחזור לקרא כמו שקראתי פעם, לאבד את הראש בתוך ספרים ולמצוא בהם את הנחמה שלי,את הרוגע והשקט לא בסמים ואלכוהול. אני חושבת שאני אעדיף להרגיש לבד תקופה מסוימת כשאני אשתנה מאשר כמו שאני עכשיו. אני חושבת שהשינוי הזה יביא לי אנשים חדשים בחיים, אנשים מעניינים יותר, כמו בן, אנשים שלדבר איתם עושה לך טוב, נותן נקודות מבט אחרות, הוא מלמד אותי כל כך הרבה על רוגע, הוא גורם לי לחייך, וזאת המתנה הכי גדולה שלו אליי..

נ.ב החזרתי את האקס שלי.. אנחנו ביחד שוב.

ועדיין הייתי רוצה שמישהו טוב יותר יהיה איתי