חשבתי שהתגברתי..
אז למה אני בוכה עכשיו, למה את עדיין חסרה לי?
היינו חברות הכי טובות במשך כמעט שנתיים, אנחנו מכירות מכיתה ג. ובכמעט שנתיים האלה עברנו כל כך הרבה ביחד. שזה מטורף, הקירבה שלנו הייתה כל כך חזקה שכשהיה לך כאב בטן הכי קטן, גמאני הייתי מרגישה אותו.
ואז רבנו, בגלל פאקניג בן מזדיין שלא שווה שומדבר בחיים שלו. ואת הלכת איתו, למרות שאמרתי לך שאם את הולכת החברות שלנו נגמרת, למרות שחודש לפני זה את אמרת ששום בן לא יפריד בינינו, למרות שאמרת שלא תצאי עם האקס של חברה שלך, למרות שהוא היה חבר שלי, למרות שאהבתי אותו.
את שיקרתי לי. אני ידעתי הכל, הרי אמרתי שאנחנו קשורות.
את יודעת שעד עכשיו אני נכנסת לפרופיל שלך לראות שהכל בסדר, אני כל הזמן רוצה לשלוח לך הודעה. להתקשר.
אז לפני יומיים המחנכת אמרה לי לדבר איתך, ושחסרה לך מישהי. אבל היא לא יודעת כמה שאת חסרה לי.
ותמיד יש לי חלומות עלייך, לפעמים אנחנו רבות, לפעמים אנחנו חברות, וכל פעם שאני מתעוררת אני חייבת לחשוב על זה מתישהו.
אז החלטתי באמת להתבגר ולשלוח לך הודעה, להגיד לך
ואת, את לא אופטימית כמו בעבר, את כבר לא מאמינה. וכל הדיבורים שלנו של להשאר ביחד לנצח ולצאת לטיול עם התינוקות שלנו וללכת למסיבות ולשכור דירה לברוח מההורים. הכל כבר חסר משמעות בשבילך.
אני:
אין לי מושג איך להתחיל
קיצר, כמו שנה שעברה
לא יודעת אם טוב לך עם זה שאנחנו לא מדברות. אבל אמרו לי שזה הזמן שאתה צריכה חברה כמו שאני ואת היינו
חשבתי על זה והחלטתי שדוגרי, אני לא ילדה קטנה, ואם את צריכה משו, דברי איתי
אני גם לא יודעת מה עובר לך בראש עכשיו, אבל תחשבי מה שבא לך
דוגרי, לפעמים את ממש חסרה לי
היא:
שמעי אני יודעת שיצא בניינו מצב מעפן,ואני גם יודעת בוודאות שהיה אפשר למנוע את כל הריב הזה עם הבנה למצב מצידך ומצידי...
אבל קרה...
אם את מרגישה שחסר לך משהו את יכולה לבוא לדבר בכיף
אני:
את יודעת שאני לא הולכת לדבר איתך אם זה לא יהיה הדדי והקשר שלנו לאיחזור לכמו פעם. ואני כמעט בטוחה שאת חושבת אותו הדבר. אז זה או ככה או ככה אין באמצע
היא:
על בטוח הוא לא יחזור למה שהיה..ואני אפילו לא מצפה לדבר כזה כי זה לא יקרה..
אבל אם ציינת שכן חסר לך לפעמים הדיבור וזה..את יודעת איפה למצוא אותי
אני:
אם את אומרת.
כנראה שזה באמת לא יחזור.
החשיבה שלך שיטחית. אחרי כל מה שעברנו , והיו לנו ריבים שזה כן שרד ונשאר. אם את לא מאמינה שזה יכול להשאר ולשרוד ולהמשיך, באמת שאין לי מה לדבר איתך, וזה לא ילך.
אני פשוט צריכה להרגיש פחות רגשי אשם
תהני בהמשך הדרך
את היית חסרה לי רק כי חשבתי שזה יותר חזק
היא:
אם זה מה שאת אומרת..את תסתדרי
אני יודעת שאת לא תראי את זה. אבל לא אכפת לי, אני פה בשביל לפרוק ולכתוב לעצמי..
לשיחה שלנו יש המשך, רק את ואני יודעות את ההמשך הזה, וההמשך הזה, כל כך הוריד לי את הרצון לחזור להיות חברה שלך. וכנראה שעוד כמה זמן אני אפילו אשכח אותך כי בזכות מה שאמרת לי זה יהיה כל כך קל.
כתבתי את זה רק כי רציתי לגמור עם זה כבר. מהצד שלי לפחות, התעלמתי מהעובדה שאני מפחדת ממה שתסםרי לאנשים, ממה שתחשבי לעצמך, מאיך שתגיבי. התגברתי על זה.
מה שאמרו לי הרבה אחרי הריב שלנו נכון, את ממש לא שווה את המאמצים שלי את הרגשות שלי ואת הזמן שלי, כי אם את היית, לא רק שהיית קופצת על ההזדמנות שהבאתי לך, את גם היית באה אליי לבד.
"אולי כשתיזכרי בי, יהיה לך מה להגיד.. אבל לי כבר לא יהיה מה לשמוע."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A.B.C
