אני בתקופה מדהימה, סוף סוף, כבר שבועיים שהאופוריה שבי עושה נפלאות.
יש לי חברה חדשה, אני סוף סוף יכולה לקרא לה חברה, היא מספרת לי דברים, לא מתביישת, היא הייתה דוסית פעם, וההורים שלה העיפו אותי, אז כל פעם שאני רבה עם אמא, היא תמיד יודעת מה להגיד. אני מרגישה כמעט חופשיה איתה, ועם הזמן זה יתקדם.
היא מצחיקה אותי, היא מוזרה, הומופובית מתכחשת וחרמנית, היא תמיייד מנסה לשדך לי אנשים :P
יש לי את י' שכנראה יקרא את הפוסט הזה, הוא דיבר איתי, ואמר שהוא רוצה לעזור, כי אני במצב נפשי מורד.
אני יודעת את זה, אבל קשה לי כשאנשים אחרים רואים את זה.. קשה לי לסמוך עליו בנתיים, מאוד. לא ראיתי אותו, ואני לא יודעת עליו הרבה.. אבל נחיה ונראה. הנה ההזדמנות שלך :D
היה לי חבר לפני שנה וחצי, היינו ביחד 8 חודשים ונפרדנו.. עכשי הוא נזכר בי (ראה פוסט קודם פסקה 4) נפגשנו וקרה שחזרנו, בא לי בלהט הרגע, והרגע עבר, היה נחמד לחזור להיות בקשר איתו, אבל נפרדתי ממנו אחרי טיפה פחות משבועיים.. אחרי 4 שעות נהיה לי מישהו חדש, ערבי. אנשים נגד זה. שונאת את ישראל :\\
עכשיו האקס א' שלח הודעה, ביקש ממני סליחה. רעדו לי הידיים לדבר איתו.
ביקש ממני סליחה אלף פעם, ואמר כמה שהוא טעה כמה שהוא היה רוצה להחזיר לזמן ובלה בלה כי היא בכלל לא בשבילו..
שיחקתי לו קצת עם המצפון, ואז אמרתי לו את מה שבאמת קרה לי
שפשוט למדתי מזה, כמה שזה פגע בי השתדלתי להוציא מזה רק את הטוב. ואז חשבתי על זה, וישר אחרי המקרה הזה הכרתי את המציל, רוחני, יפה, מצחיק.. ואני חושבת שהוא עזר לי המון בתקופה הזאת.
אני כועסת עליו אני מרגישה תקשר רק מהצד שלי כרגע, אחרי הים הכל השתנה, אני פשוט לא מאמינה שאני מוותרת עליו ככה.
הוא הפסיק לדאוג לי, למרות שכשהתקשרתי הוא נשמע ממש שמח שעשיתי את זה.. מאז ראיתי אותו פעם אחת, רק אמרתי לו שלום, וכשהוא הלך הוא הביא לי נשיקה במצח..
אני חייבת לדבר איתו כשיהיה לי זמן.