הודעה- בפייסבוק ממר מציל :
"יקירתי איך הייתה התחרות?
געגועים רבים"
"אהובי!!!
בתחרות היה חביב, נפל לי (חפץ כלשהו מהתחרות) במקצה והגעתי חמישית!!! איזה תענוג זה להרגיש שאני עדיין טובה למרות שאני לא מתאמנת כבר שנה וחצי..
המקצה היה בסוף אז אני וחברה הלכנו לים. חפרתי המון, עשיתי בור מים ענקיי!!! וחקרתי קצת מדוזות.. נשרפתי ועכשיו מתקפלות לי הפנים :\\
לפני יומיים ( יום שני) קבעתי עם שני ידידים להתארגן ולעשן קצת..
חיכיתי להם בעיר איזה שעהההה קניתי עגילים ללשון (אני מצטערתתת!!!) *הוא שונא את העגיל הזה* ותרנגול חן יפה שכזה. אחרכך גיליתי שהוא קופסאת בופים!!!! פגשתי אותם והתייבשנו עוד 4 שעות כשאנחנו מחכים לאחד שהיה אמור להביא.. אבל היה מצחיק!! התחיל איתי אחד שאחרכך חשבנו שהוא מלשין וברחנו ממנו בריצה וצעקת "חזזייירררר" לסביב לכל העיר. קניתי שרוואל וזרמנו בספונטניות לטבריה.(בלי כסף אוכל או בגדים)
ראינו אמריקאים שיושבים על מסילות הברזל והצטרפנו אליהם, היה נורא נורא נחמד! דיברנו איתם (אנגלית) ושיחקנו "קווה קווה"
המשכנו את הטיולח שלנו לטרמפיאדה והתחלנו לתפוס ראש וטרמפים.
פרשנו מרעיון טבריה ואמרנו נלך לעשות טיול טבע בוואדי. ירדנו הרבה, עם כפכפים וחוסר ציוד, ובאנו למעיין- רעבים מסטולים ועייפים.
עשינו עוד ראש
ועוד ראש
ועוד אחד, עד שבא אלינו איש זקן, בלי יד, וקרא ליהודי הטוב שהביא אותנו לביתו.
הוא הביא לנו אוכל ומים, ומיטה.
כל הדרך אני וידידי החדש 'נ' חפרנו על תיאוריה ממש מגניבה שהוא פיתח. ואני, אני נגנבתי.
וחשבתי על כמה שהוא מזכיר אותך בדרכים מסוימות.
חלמתי עליך חלום מוזר, הוא נשכח, אבל זה בסדר.
התנחלנו ועישנו עוד יום אחד וחזרנו לבית, בערב.
אפשר לומר שלמדתי ונהנתי רבות בטיול הקצרצר וזה, שהיה הרבה יותר עדיף מטבריה.
מתגעגעת מאוד נשמה של ברבור שלי "
לא עניתי לו.
שיתייבש- כמו שהוא עושה לי :\\\
מחר אלך לבקר אותו...
הטיול ההי נורא נורא כיף. האיש המארח מדהים, לימד אותנו לקבל ולתת. נבקר אותו.
הטבע מדהים! ובעולם שלנו יש כל כך הרבה דברים קטנים, שאנחנו לא שמים לב אליהם. אבל אם הם לא היו קיימים- חלקנו לא היינו כאן עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A.B.C