כמוני כמוך

רציתי לכתוב פוסט לכבוד 50 יום לשחרור. 

אבל לא היה לי על מה. 

אפשר תמיד לכתוב על הדברים הרגילים. 

התחושות המוכרות. 

אבל אז חברה הזכירה לי משהו

בטיול שיצאתי אליו אמרתי למטיילות שאיתי

״זו לא חוכמה להחליק, החוכמה היא לדעת לעצור את עצמך בזמן״

וזה היה על ההחלקות שמדי פעם יש

למרות הנעליים המיועדות והיקרות

אבל תכלס

זה משפט נכון לחיים. 

וסא״ל היום אמר לי שאני צריכה להישאר בצבא

כי הוא אמנם הכיר אותי רק היום

אבל אני נראית לו בחורה רצינית ומשקיעה

ושזה יהיה בזבוז אם לא אשאר. 

נתתי לו הזדמנות להציע לי סיבה אחת להישאר

הם אף פעם לא מוצאים

זהו.