לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע


*אופי* העולים חייב לעבור אישור בוועדת עליה ממלכתית גלויה וקבועה # *לחייב* "מסוגלות *נפשית* להורות" כתנאי למתן טיפולי הפריה # היתבכיינות לשמה / עיניים דומעות / פנים אדומות: ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות! http://www.goldy10.me


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2013

זה מצחיק לירות בהומואים בברנוער, מה מה


1. לפי התאוריה העדכנית ביותר שלי: העדפת בן אותו מין היא תוצאה ישירה של הריון גרוע. הריונית שנימצאת בלחץ ו\או מתח ו\או חרדה ו\או 'כבד לה\סובלת', גם אם בדרגה נמוכה וניסבלת: בהכרח מייצרת עובר שיאהב את בני מינו.
1ב. בדיוק כפי שהמנסה להפיל הפלה מלאכותית ונכשלת: בהכרח יוצרת עבריין בלתי ניתן לשיקום.

2. המאפיין הברור ביותר של הומואים: הם מדברים *רק* על בנים אחרים - הם נושמים, ישנים, שותים ואוכלים; רק כדי לדבר על בנים אחרים בילבד.
אם הילד מתחכם הוא יכתוב "כדורגל" בטופס, ואז ידבר על "שמות של שחקנים": לעולם לא ידבר על המשחק עצמו, אלא אך ורק על השחקנים *עצמם* - לא על איך הם משחקים, אלא רק עצם הזכרת שמם, וכל הזמן יביא עוד 'שמות של שחקנים' מדר'-מז' קיבינימאט, העיקר להמשיך להזכיר שמות של בנים אחרים.
פשוט לשאול אותו "למה אתה מרגיש שונה?" ואז הוא ניגש להיתאבד.

3. אני זוכר בבי"ס יסודי: הייתה אופנה קבועה של בנים ששמו עגילים באוזניים. בסופו של דבר ההנהלה הגיעה להסכמה עם מועצת תלמידים שהעגילים יהיו צמודים לאוזן (סיכה/נקודה). מאוד לא היתחברתי לזה.
בהמשך היו המון בנים ששמו קשת בשיער כמו בנות (ועגילים בשתי האוזניים), ומסיבה כלשהי לא הייתי מסוגל להיתחבר לזה. אני משוכנע לחלוטין שעוד קצת והיו גם מיתאפרים ולובשים חצאית (כמו אחד הנערים בי"ב).

3א. בחטיבה הייתה קבוצת בנים שהתלהבה מ"עגיל רפואי":
-"אבל רפואי!"
"אבל אפור, פיצפון ומכוער!"
אם הייתי יודע אז, יכולתי להוסיף: "עד כדי כך דחוף לך לסמן אם אתה פאסיבי או אקטיבי?!"

4. לבוש: היתעקשות על שחור. אולי לא ליומיום בבי"ס, אבל כן לארועים מסויימים כגון בגד-ים ויציע הכדורגל. מעילים ארוכים שמכסים את כל הגוף בלי שיש לילד בעיות התנהגות: בהחלט כן.
"אבל הצבעים של בית"ר זה צהוב-שחור, וכולם ביציע עם שחור".
-"מתי אתה אישית פעם אחרונה לבשתה ליציע לא-שחור *מרצונך*?"


פסיכופתים.
5. לסבית אמיתית רואה דרך גברים או חושבת שיכולה לשקר לעצמה.
פסיכופתית תגדיר עצמה "פמניסטית" ותקדיש את קיומה להכחדת כל הזכרים. כמובן שכל הנשים ביקום חייבות להיזדהות איתה או לבחור מתוך בחירה להפסיק להיתקיים.

לאומו שאינו פסיכופת לא אכפת מסטרייטים: רואה דרכם או 'מקווה שגם הוא הומו'.
פסיכופת יקדיש את קיומו להוצאת סטרייטים אל מחוץ לחוק, לרבות אבל לא רק מנהיג אופנה 'להוצאת הבנות אל מחוץ לחוק': לחץ חברתי על בן שישנא את אחיותיו - אשכרה יגיד להן במפורש "תגיד לה שאתה שונא אותה" בזמן שמר-מקובל-שאוהב-בתחת יסתכל עליהן בפרצוף מיתנשא.
א. בגן חובה זה איומים - "אתה תצטרך להיתחתן איתה": מלחיצים אותך כאילו מה שאתה עושה עכשיו נקבע לנצח ולעולם לא תוכל לשנות; כאילו אסון.
בנים משחקים לחוד ובנות משחקות לחוד; כי פסיכופתים בני גילם לא מרשים להם להיתחבר.
ב. ליטרוח להסביר למה זה פשוט לא יעבוד להימשך לבת: "מה אתה אוהב בנות?!" בטון מבהיל כאילו צריך להתבייש בזה, כי ברור מאליו שאתה עובד אצל שיאן כל החוכמות או לא קיים בכלל. 'מה זאת אומרת אתה מתעניין בלא-בנים?!' / 'מה זאת אומרת אין לי סיכוי לתקוע אותך כי בא לי?! בראש *שלי* אנחנו זוג!'.

ג. מכריז בקול רם "לא רוצה להיות הבן היחיד"; כי כרגיל חובה להתבייש במה שלא זהה למקובל שדורש להיות השני ברכבת.
כך הוא משכנע סטרייטים, שלא יודעים שהם סטרייטים, להיתנצל על קיומם כאילו העדפה מינית זו בחירה: זה מצחיק לחשוב שכשהוא ירצח סטרייטים אז הוא ירצח גם את משיכתו לבנים, מה מה, אבל לירות בברנוער כנקמה על הריסת ילדות והיתבגרות לסטרייטים; 'זה פשוט לא יעבוד'.

ד. מפריע בזדון לזוגות סטרייטים. להביא את החבר'ה שיקיפו את הסטרייט ואת המישהיא שהוא מדבר איתה: יקראו קריאות שילחיצו אותו, יתגרו בו בכוונה כדי שיפסיק לדבר איתה ויתחיל מכות איתם (בשביל מה לשמוע אישה שרה אם אפשר לראות חבורת גברים גומרים אחד על השני / חלק מתוכניתם כן לרצות למות בכלא), יצעקו אליו ממרחק מטר העיקר שלא יוכל לדבר איתה, יכנסו באמצע של הדברים שלו בכוונה כדי לקטוע את קו המחשבה שלה; ואז 'להתפלא' למה מחוררים אותם בברנוער.
ה. כל הזמן בלי הפסקה לבנות את מעמדו החברתי ע"ב ה'לדבר שינאה על הסטרייט בלי הפסקה כל הזמן' וגם לפקוד על העבריין התורן לתת מכות אחרי בית ספר: 'כי אם אני לא מסוגל להודות בפני עצמי שהתאהבתי בו, אז מה פיתאום הוא עדיין קיים: כשארצח אותו ארצח גם את משיכתי לבנים: אפסיק להרגיש שונה'.
אני משוכנע שהתישקורת המיתרוממת תעפעף למה זה מצחיק כשהומו רוצח סטרייט (תעשה טובה שתדווח על זה), אבל ההפך פשוט לא יעבוד (תביים פסטיבל כאילו רצחו את רע-בין).

ו. כשהפסיכופט בן הפחות מ12 יודע שבני ארבעים פלוס עובדים אצלו, ביכולתו לעשות כל מה שבא לו: בועט לסטרייט בכוונה כדורגל לפנים. כשהסטרייט מדמם המורה המרוקאי לספורט מחזיק את האשכנזי כדי שלא יוכל להחזיר לראשון שהצחיק אותו, כי זה מצחיק שהילד בן הפחות מ12 מגייס את המורה לספורט בן הארבעים+ לקואליציה שלו; וכך מבוגר>עובד>אצל>ילד.
ו1. הוא הראשון לעפעף ל'מחנכת' שהוא זהה לה: כשהוא מתכנן מראש ובקול רם מה הוא יעשה לסטרייט זה מצחיק וכשהסטרייט מתלונן אז המורע לא אחראית על זה,
אבל כשהפסיכופט ההומו מלשין למורע שהסטרייט מתכנן נגדו: מייד המורע מענישה את הסטרייט כי בתור בת ארבעים פלוס זה מצחיק לעבוד אצל פסיכופת בן פחות מ12.

ו2. כך הוא יודע שזה מצחיק להסיט באופן קבוע את כל הבנים בכיתה נגד הסטרייט, כדי שיעריצו את המסיט נגדו: מתחת לגיל 16 ילדים מיזדרזים לקנות מייד את הדבר הראשון שמכרו להם רק כי זה הדבר הראשון שהם שמעו,
ואז אותו אחד שמפיצים עליו שמועות כי מה פיתאום לא פאסיבי מפנטז עשרים שנים אח"כ על היותו זה שמרסס את הברנוער.

ז. לחפש לרדת על זה שיש לו בנות במשפחה, אבל כשהסטרייט עונה לפסיכופת ההומו שאימא שלו היא בת: זה מצחיק שזה לא כולל את מה שזהה לו.

אח"כ אנשים שואלים אותי 'למה להיות בעל ניסיון של בן 40 כבר בגיל 5'...
הנציג שלי בכנסת:

http://news.walla.co.il/?w=/9/2701182

נ.ב: >>כל החושב ש"סטרייט" זה קללה: פטור מלהגיב.<<
נכתב על ידי גולדי10 , 11/12/2013 06:45   בקטגוריות גיל ההיתבגרות, מטריקס, מיחוץ לחברה (יומיום), סנובים, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  גולדי10

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

18,482
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגולדי10 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גולדי10 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)