בנוסף לסידור עבודות
סרק לקבוצות מצביעים,
לביבי יש עזר נוסף:
מגנים סופגי אש.
נוח להם מאוד במקומם
הנוכחי - אין להם
שאיפות להיות מספר אחת או להחליפו:
עמיתים קרובים,
חברי מפלגתו וגם בכירים מהקואליציה;
שהעבודה שלהם היא להתבטא *במקומו,
כאילו נגדו*
כדי להבטיח דעה
חיובית עליו: כל
מי שיש לו טענות כלשהן מיסתפק בהסכמה עם "מחלקת תלונות", שאין לה כל קשר לקביעת המדיניות,
וכך ביבי יכול להמשיך *כרגיל* בתוכניותיו על-אף התנגדות העם: אם בתקופת הבחירות מטרת
הוצאת הקיטור היא "תצביעו לי כי הוא יותר גרוע", הרי שעכשיו זה 'תסכימו איתי כדי שהוא יוכל להמשיך כרגיל' - עצם התנגדות מס"א לא אומרת שההכרעה עוברת אליו: זה לא בחירות - זה לא משנה מה העם חושב(!)
גם אם יקבע בחוק שמשאל העם מחייב >וגם אין ווטו מאף גורם על החלטת העם וגם התנגדות העם תקפה למינימום 20 שנים<; הבחירות האחרונות הצליחו להוכיח שהעם הלא-מקושר הולך רק
לפי יח"צנות אגרסיבית: אם היח"צנות האגרסיבית תגיד 'לעשות להסכים' אז העם
יסכים, ואם היח"צנות האגרסיבית תגיד 'לעשות להתנגד' אז העם יתנגד.
מס"א
זוטר הוא דני דנון:
מספיק לו שתמונתו מיתפרסמת בעיתון.
אם ביבי היה מתבטא כמוהו היה מאבד
מנדטים רבים, ואם
לא היה מיתבטא כמוהו היו טוענים שהליכוד
אינו "ההפך מהאבודה". ביבי
החכם משתמש בד"ד
כדי לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה:
מצד אחד ח"כים
בליכוד מתבטאים כאילו הם ימין שמתמחה
בשטח, ומצד שני
ביבי אינו הכתובת – כך הליכוד ממותג
'ימין'
מבלי שביבי יצטרך להיתלכלך.
מס"א
בכירים הם אביגדור ליברמן וציפורה
ליבני: בכל פעם
שהם מיתבטאים נגד המהלכים של אדונם;
הם *באמת*
חלק מתוכנית עיסקית בה תפקידם הוא
לספוג עבורו את האש (המיתלוננים נעצרים אצלם על-אף ולמרות שאינם הכתובת), ולביבי
שמוביל מהלכים שלפרוטוקול מנוגדים לדעת
העם; נשאר רק
לחייך.
בתור סופגי אש בכירים
הם מקבלים התחשבות מוגדלת בדעתם: עמית בכיר משודרג.
נ.ב
לכל התוהים: אני יודע שבכל מקרה ביבי יצליח לעשות כרצונו ויהי מה.
תמיד פינטזתי על שוויץ.