"ולאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?"

בלילה חלמתי שאני ואחותי הולכות לבקר את סבתא. הייתי מאוד מבולבלת כי בדיוק קלטתי ששכחתי לענות על בערך חצי מהשאלות בבגרות ולא ידעתי מה לעשות. והיה אוטובוס שהיינו צריכות לקחת, ומאוד מיהרנו אבל היו דברים שהייתי צריכה לעשות לפני שנצא ובגלל זה התעכבנו, אבל אני לא מצליחה לזכור מה.

וכל הזמן ניסיתי להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתי את סבתא ולא הבנתי כל כך למה לא ביקרנו אותה בזמן האחרון. ואז אני ואחותי (ואולי גם אמא) היינו בבית של סבתא והלכנו במסדרון לכיוון הדלת של הדירה שלה. וזה כל מה שאני זוכרת.

ורק אחרי שהתעוררתי, כשעמדתי מול המראה מצחצחת שיניים בפרצוף עייף, נזכרתי פתאום שכבר אין לי סבתא. לפעמים להתעורר זה לא נעים.

מעניין מה פרויד היה אומר לי על זה. או יונג. או הול. או כל אחד אחר שבא לו להקשיב לצרות שלי וחלומות שלי ולקשר ביניהם.