במשך תקופה ארוכה חייתי באי ידיעה מה הולך לקרות איתי
ועכשיו סופסוף אני יודעת.
אני לא מרוצה מזה. ממש לא.
היה הרבה יותר עדיף אם הכל היה נשאר כרגיל... ושלא היה להם בכלל את הרעיון הזה לעבור לקנדה
זה מוציא ממני את כל הכוחות
מידי פעם אני פשוט מתמוטטת מרוב לחץ, עצבים, עצב, בילבול ומה לא...
זה כל כך קשה לי
נישארו בסך הכל שבועיים וחצי. בסך הכל...
ואז שנתיים ארוכות. קשות.
הלוואי והכל יהיה טוב בסופו של דבר.
הלוואי וכל מה שחלמתי עליו יתגשם.
כי כל מה שאני רוצה זה להיות איתו. כי הוא האחד. היחיד.
היום אמרתי לו שזה פשוט בלתי אפשרי שאני אשאר בארץ לבד. שזה לא חוקי.
הוא היה פשוט מדהים.
הוא חיבק אותי חזק בזמן שבכיתי והיינו במצב הזה כמה דק'. הוא אמר שהכל יהיה פסדר ושהוא רוצה לראות את החיוך שלי.
אני מרגישה כאילו שהיום התקרבנו יותר ממה שהיינו קרובים אי פעם.
אף פעם לא הרגשתי ככה עם מישהו.
אני יודעת שהוא האחד. ולא משנה מה הוא תמיד יהיה האחד. גם אם בסופו של דבר לא נוכל להיות ביחד. הוא תמיד ישאר.
אני כל כך מקווה שיהיה טוב...
3> Lenny
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lenny ^^
