מה שבראש שלי

לא התחשק לי לקום מהמיטה וקמתי, אתמול יצאתי לפאב למרות שאופציית הרחמים העצמיים נראתה מאוד מבטיחה..

אז יצאתי גם הכרתי בחור, לא חתיך הורס אבל עם מוח, חריף כזה. היה כ"כ מעניין. עד שחסרנו למכינה ועישנו בוף. למה זה טוב לכלום, וגם ככה אלא אם כן אשתה עד איבוד חושים, אני בשליטה, כך שקוביה החמודה הזאת לא עשתה לי כלום מלבד עקצוצים מצחיקים, חשיבה מאוד איטית, וחצי התפכחות מאוד מהירה שצריך להיפרד עכשיו.

וכשקמתי בבוקר ההתמודדות עם כל העניין נראתה לי הכי לא רצויה בעולם, שהרי כרגע אני גרה במן מיקרוקוסמוס מעיק קטן וחביב, שכולם יודעים או ידעו לוודאי הכול על כולם. איך לי כוח לאזור הזה, למחשבות האלה, שירכלו אבל עוד לא הגעתי למקום הזה. בדיוק אתמול דיברנו על חברתי האהודה הנורמה, כמה ששנינו סולדים ממנה, התפקחות של כלל החברה בנוגע לעובדה שהנורמה מיותר לא נראית באופק. גהוא אמר שלא אנרכיה וכאוס ישררו לאחר הסרת כל המגבלויות אלא העולם כמו שהוא צריך להיות.. השאלה שלי היא , באמת והאם הנורמה הבאה תהה הכאוס וזה יוגדר כחברה? אנשים יכולים לנהל את עצמם בלי חוקים אבל זה מצריך מעצמם להיות בתהליך מתמשך ובלתי מתפשר של חשיבה.. והרי כולם מוותרים לעצמם בשלב כלשהו.. לכן כרגע אני חושבת שאנרכיה תהיה יותר מקובלת במחשבה על סילוק הנורמות. אבל, עצם העובדה שאני חושבת כך עכשיו לא אומרת שאני חוזרת למפלט החמים והבטוח של הנורמות?

אני מעט חוששת לשאול כי באיזשהו אופן, אני לא יודעת אם בכלל יש קוראים לבלוג, אבל מעניין אותי לדעת.. מה אתם חושבים שיקרה לחברה בהעדר הכל נורמות?

שבת שלום ומשחרר

אתמול- 19:42

אני רוצה לצום, אני רוצה לדלג על ארוחת הערב. אני יודעת שזו שליטה מדומה, אבל זו שליטה מדומה שאני צריכה כרגע. כשהכול ארעי סביבי, לא וודאי , אני מריכה את השליטה בחיים, ואם אין אז אני אשיג לי אחת גם אם מומצאת. אני רוצה לקום בבוקר בלי כרס , לקום עם בטן לא נפוחה, לראות שוב את חיתוכי הפנים, לראות את פניי רזות שוב. הן גם כך רחבות.. לראות את קו הלסת שלי שוב, בתקווה שאוכל להמשיך עד מחר בערב או אפילו עד שבת בצהריים. הלוואי. זה לא יפתור כלום וזה יפתור הכול.

20:50 - אני שמחה שאמרתי לא לחטיף כלשהו, גם אם הריח מגרה , הוא לא . אני גאה בעצמי, אני מתחילה להרגיש התכווצויות בבטן . אם אהיה רזה יותר בשו"ש הבא. הלוואי.

עכשיו- אתמול בלילה הצלחתי לדלג על ארוחת הערב.. מה שבשורה התחתונה לא היה כזה קשה בהתחשב בעובדה שאתמול אכלתי מרבית שעות הערות ג'אנק פוד מגעיל.

היום בבוקר אמרתי לעצמי שאחזור חזרה לחדר לישון, לא הצלחתי. עזרתי בתורנות הבוקר, ונשארתי. לא חשוב שאכלתי המון סלט, לא חשוב בכלל.

קשה לי לחזור לצום והלוואי שזה לא היה כך. אני רוצה לצום עד מחר בצהריים, 24 שעות +-, לא ללכת היום לפאב אלא לישון, לקום מחר בצהריים לצום. לאכול ארוחת בוקר קטנה ואז להמשיך לצום עד ראשון בבוקר. ככה לאט לאט ארגיל את עצמי חזרה לצום, הלוואי שאלו לא יהיו רק מילים, הלוואי.

יאללה. אני אדרבן את עצמי, אני יכולה. בכל מקרה אכלתי הבוקר 6 כפות סלט, 4 כפות חביתה, חצי כוס לימונדה שדמתה יותר למיץ לימון, את כל זה בסביבות 8:00 עד 8:25 . אח"כ ברבע לעשר עוד אגס ענק, ואח"כ עוד שלושה מקפאים של סחלב- שתכלס ממש מגעיל אבל הייתי צריכה מתוק. אני מאוכזבת מעצמי.

אני לא רוצה שהבלוג יהפוך ליומן דיאטה, אני מקווה שאני אצליח לעשות את זה , ולא אצטרך לדווח על הכול כל הזמן. אני לא בטוחה עד כמה זה טוב שכך אני עושה, מצד אחד זה אמור להיות היומן שלי, מצד שני אני לא רוצה להרגיש מותקת או משהו, אני לא רזה , לא שמנה, אבל מאוד שמנה. הלוואי שאטצליח להתמודד עם זה בדרך שאינה הרסנית.